מרץ 13 2010
אורז דביק
לאורז הדביק (Glutinous rice) יש שם קצת מטעה, ורבים סבורים שהוא מכיל גלוטן בגלל המלה Glutinous, שלמעשה מתייחסת לדביקות שלו (Glue) ואינה קשורה לגלוטן.
כדי להכין אותו צריך לקנות (בחנויות המתמחות) אורז מהזן הדביק (בתאית: Khao niao) – לבן, אדום או שחור – ולהשרות במים קרים כמה שעות לפני הבישול. אחרי ההשריה הוא נעטף בבד מוסלין אוורירי ומבושל בסיר אידוי על הגז. באופן פרדוקסלי, אורז דביק טוב הוא אורז אחד-אחד, וגרגריו מוצקים למרות הדביקות. התאים משתמשים בו כמו בפיתה לניגוב – טובלים אותו ברוטב או מצמידים אליו את התוספות בעזרת האצבעות. חשוב לשמור את האורז בכלי סגור או בסלסלת קש עם מכסה, כי המגע עם האוויר מייבש אותו וכשהוא מתקרר הוא פחות טעים. כדי להחיות מחדש אורז דביק קר מניחים אותו בכלי אידוי עם מים רותחים לכמה דקות.
רוב תושבי המרכז והדרום מבשלים בבית בעיקר אורז מאודה, ואם הם רוצים אורז דביק הם קונים אותו בחוץ כדי לחסוך לעצמם את ההפקה. בצפון ובצפון מזרח תאילנד אורז דביק הוא מצרך נפוץ בכל בית. האורז הדביק מככב גם בחטיפים ובקינוחים. הקינוח המפורסם ביותר הוא אורז דביק עם מנגו, אבל יש עוד עשרות סוגי ממתקים וחטיפים שמכילים אורז דביק ברמות שונות של מתיקות ובצבעים שונים – ירוק, צהוב, אדום, שחור ועוד.




איפו קונים בישראל את הכלי הזה לבישול?
מיכאל – נסה בחנויות לכלי מטבח או בכאלה שמייבאות מוצרים מהמזרח.