פברואר 25 2009

מרקי אורז

מדור: כתבות

שני סוגים של מרק אורז שולטים בתאילנד, ואת שניהם מקובל לאכול בבוקר וללא תוספות – הם ממלאים מספיק גם ככה. הסוג הראשון נקרא קאו טום (Kao tom. קאו = אורז. טום = מורתח) והשני נקרא ג'וק (Jok). לעתים קרובות משתמשים לצורך ההכנה בשאריות האורז המבושל מאתמול, מה שהופך את המרקים האלה למאכלים חסכוניים, שעונים על הצורך התאי לא לזרוק שום דבר שאפשר להשתמש בו.

קאו טום עם דיונונים ושרימפס

הקאו טום הוא מרק זריז שבסיסו אורז, ציר או אבקת מרק, פטריות ותוספת בשרית כלשהי (התוספות הפופולריות הן עוף, חזיר, דג או פירות ים). אם משתמשים באורז לא מבושל לוקח כחצי שעה להכין אותו, ובכל מקרה אסור בשום אופן לדלג על הקישוטים – שום מטוגן, גפרורי ג'ינג'ר טרי, בצל ירוק – שמוסיפים לו טעם וריח הכרחיים (כי המרק עצמו נחשב תפל במונחים תאיים).

מרק אורז עם חזיר קצוץ

המרק השני, ג'וק, הוא יותר דייסה ממרק. אפשר לראות את בשלני הג'וק ברחובות ובשווקים, מערבבים בתנועות גדולות את המרק בסירי ענק שחורים. ג'וק אמיתי צריך להתבשל במשך שעה לפחות. קצרנים כפייתיים חושבים שאפשר לבשל פחות ולטחון בבלנדר, אבל הם טועים, כמובן. קצרנים שהם גם סוטים קונים תערובת ג'וק בשקית במכולת, מערבבים עם מים חמים ואוכלים. כמו לקאו טום, גם לג'וק אפשר להוסיף דברים כמו פטריות, חזיר קצוץ, כבד חזיר או איברים פנימיים אחרים. אפשר גם לשבור פנימה ביצה טרייה לפני ההגשה או להוסיף רבעים של ביצה מומלחת

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות