אפריל 28 2010

סרט סלפאו

מדור: כתבות

לא נעים ללכת מכות על בטן מלאה, אבל קונג פו ואוכל זה דווקא שילוב מצוין, כפי שהוכיח סטיבן צ'או בסרטו הנצחי “אליל הבישול” (1996). צ'או הציב רף גבוה מאוד לכל מי שירצה לשלב בעתיד בישולים עם אמנויות לחימה. “אליל הבישול” רצוף הברקות מילוליות (הספציאליטה של צ'או), קרבות עתירי המצאות מקוריות והליכה מתמדת על הגבול הדק שבין גסות רוח מוחלטת להומור מתוחכם. בסינית אפשר היה לקרוא לזה סרט סלפאו (כי לסינים אין בורקס).

אם אתם מחפשים הומור בקונג פו שלכם, "קונג פו שף'ס" (Kung Fu Chefs), סרט אוכל-מכות חדש למדי (2009) מתוצרת הונג קונג (להשיג בשירותי ההורדות החביבים עליכם), לא מדגדג את הקרסוליים של "אליל הבישול" וגם לא מתאמץ להמציא סביבת התרחשות מקורית. סיפור המסגרת הוא אותו סיפור: שף שירד מגדולתו נכנס לתחרות ריאליטי-בישול נגד אויבים שגם יודעים קונג פו.

ואנס וו

ואנס וו וגופייה

לתפקיד השף המתלמד שיבצו את ואנס וו (Vanness  Wu), זמר חצי טאיוואני חצי אמריקאי ויפיוף שגם יודע את זה. פסגות המשחק שלו הן תנועות גבה מעניינות. הוא אמנם נעים לעין ובחירת הגופיות שלו ממש מצוינת, אבל יש לו, כמו שאמר פעם המאסטר השיכור לג'קי צ'אן, Suck kung fu. נכון שגם סטיבן צ'או רחוק מלהיות לוחם מיומן, אבל הוא לפחות מפצה על זה בדרכים אחרות.

מול היפיוף הטאיוואני, בתפקיד המאסטר המושפל, משחק סמו האנג, אחד משחקני הקונג פו הידועים והאהובים בעולם. הוא נראה זקן ושמן אבל זה בסדר גמור – הוא המאסטר אז מותר לו. הבחורינה בסרט היא איי קאגו (Ai Kago), זמרת ושחקנית יפנית שעונה לחלוטין לדרישות התואר Kawaii (חמוד, ביפנית).

צ'או, קונג פו האסל

סטיבן צ'או. יותר עדיף

הרצינות של "קונג פו שף'ס", שגורמת לו להפסיד בתחרות ההצחקות עם "אליל הבישול", עוזרת לו לנצח בתחום אחר, חשוב לא פחות: האוכל. להבדיל מצ'או, שההמצאות הקולינריות שלו הן הגזמות פרועות שלא כדאי לנסות בבית, "קונג פו שף'ס" לוקח את האוכל ברצינות יחסית. אולי לא הייתי מנסה לבתר חזיר שלם במשיכת גרזן אחת, כמו בסצינת הפתיחה המרהיבה של הסרט, אבל לנקב לבבות כרוב סיני במחט לפני האידוי במים – זה לפחות בר ביצוע אם אתה טבח אנאלי עם כבוד למסורת.

“קונג פו שף'ס" קורץ לא מעט ל"אליל הבישול". השף שמתחרה מול ואנס וו הוא הסייד קיק השמן של סטיבן צ'או ב"קונג פו האסל". האח האלכוהוליסט של סמו האנג הוא הסבל-הלוחם מאותו סרט. המנה המנצחת בתחרות אצל סטיבן צ'או, "הבודהא קופץ מעל החומה", היא המנה המפסידה בתחרות הנוכחית. אני מניחה שהמתמצאים בבישול סיני מכירים אותה היטב ויודעים שזאת מנה אמיתית ולא בדיחה של סטיבן צ'או, אבל אני נאלצתי להידרש לגוגל כדי להיות בטוחה.

בודהא הקופץ מעל החומה

בודהא הקופץ מעל החומה

האגדה מספרת על מלומד נודד, שנהג לשמור את כל מזונו בכלי חמר ולחמם אותו על מדורה בכל מקום שבו חנה. יום אחד הגיעו הוא וחבריו למסע אל פוג'ו, בירת פוג'יאן, וחנו מחוץ לחומות של אחד המנזרים. המלומד שם את הסיר על האש והתחיל לבשל. הריח חדר אל המנזר דרך הקירות והמדיטציה, עד שאחד הנזירים לא התאפק וקפץ מעבר לחומה כדי לאכול. המשורר שבחבורת המלומדים התפייט ואמר שבשביל מרק כזה, אפילו הבודהא היה קופץ. הדוד אומר שאם זה היה קורה אצל יהודים, המנה הזאת היתה נקראת "הרבי שכח שתענית אסתר" (ומן הסתם גם היתה קצת יותר כשרה).

“הבודהא קופץ מעבר לחומה" היא מנה שלוקח לפחות יומיים להכין, אבל כמובן שבתחרויות בישול בסרטים יש אמצעים להחיש את התהליך. הקדרה עשויה לכלול עד 30 מרכיבים, ובהם סנפירי כריש, שבלולי ים, צדפות מיובשות, נצרי במבוק, ג'ינסנג, עוף, חזיר, טלה, דג ועוד. מאחר שנושא תחרות הגמר ב"קונג פו שף'ס" הוא מרק, המרקים שמוצגים בה הם משני הקצוות: הבודהא הקופץ המורכב והעשיר, והמרק של המתחרה הפייבוריטי שלנו, "כרוב במים" המינימליסטי. מנה מרהיבה נוספת (ששכחתי את שמה) מורכבת מברווז ממולא בעוף ממולא ביונה ממולאת בשליו. ואנס וו עושה כמיטב יכולתו להצטייר כשף אמיתי, ומה שלא עושה המיומנות שלו בחיתוכים, עושה המיומנות של עורך הסרט. הנה הטריילר:

הקונג פו בסרט לא רע בכלל. הוא כולל הצלפות נמרצות בבצק אטריות, הכנת ברווז לבישול בלי סכין (רק באמצעות שבירת עצמות במקומות הנכונים), וקרב מונומנטלי בחנות ירקות. הצילומים יפים, יש הרבה כבוד לאוכל, ורק הומור, כאמור, אין. ובכל זאת – שווה.

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות