בועז, באמת לא היה מזיק לי לשנות את השם ל-Khao tom moo/gai או סתם ל-Khao tom. בעיקרון, וזאת מגמה שאני משתדלת לשמור עליה באתר, אם יש מתכון מסוים שהתאים מכינים עם בדרך כלל חזיר אבל אפשר להכין אותו גם עם עוף, אני מציינת את זה ברשימת החומרים אבל לא בשם המתכון.
בעניין האורז המבושל – אפשר להכין קאו טום עם אורז מאתמול וגם עם אורז יבש, וזאת באמת דרך מצוינת לנצל שאריות אורז מאתמול, אבל בחיים – בחיים! – לא ראיתי קאו טום מאורז מוקפץ. אם בנאדם תאי היה תופס אותך עושה את זה, היה לא נעים. אני מאמינה שיש איזה חוק נגד זה.
הנטייה המערבית לבשל את התבלינים בישול ארוך ראויה לכתבה משלה. זאת תסמונת שכדאי להיפטר ממנה כשמבשלים אוכל תאי. הג'ינג'ר (וגם רוב התבלינים האחרים הנפוצים במטבח התאי) יהיה יותר ריחני ורענן אם תוסיף אותו בסוף הבישול ולא בהתחלה.
תודה על המחמאות לאתר. אשמח לשמוע עוד הערות למתכונים ולשפר בהתאם.

moo זה חזיר ו gai זה עוף אז השם הוא "מרק אורז עם חזיר" (אז זה לא חזיר או עוף).
אבל יותר חשוב משטויות הקטנוניות האלו – אחלה אתר! כל הכבוד!
אחלה מרק, התרגלתי בתאילנד לאכול אותו לארוחת בוקר ואני ממשיך את זה בארץ. כמה תיקונים ורעיונות: לא ציינת שהאורז צריך להיות כבר מבושל. אני מכין את המרק עם עוף – או מוקפץ ( בכלל זה מרק של שאריות! התאילנדים בבית (כן, יש עוד כמה שאוכלים בבית) מכינים אותו מהאורז והחלבון שנשאר מאתמול בערב – עוף, חזיר, דגים, בשר, דגים או פרות ים) או מבשל את זה במרק 5 דקות (פחות טעים אבל למי יש זמן להקפיץ בבוקר – לקחתי את זה ממתקון ברשת) ואת הגינגר אני שם בהתחלה במרק שיתן טעם להכל. אני אנסה את הגרסה שלך עם הבשר עם הקורנפלור והסויה. בקיצור בריא וטעים! ותודה לך על האתר.