מאי 28 2011

יבוא אישי של זרעים לישראל: זה חוקי?

מדור: כתבות

מדי פעם מתפתח כאן בבלוג דיון על גידול ירקות, פירות ועשבי תיבול מתאילנד בישראל. בכל פעם שזה קורה אני נזרקת ישר לימי מדור הסמים באתר הקודם שלי, "ברכה גולשת", שהתפרסם ברשת במשך עשר שנים רצופות עד 2008. קווי הדמיון בין הנושאים בלתי ניתנים להכחשה: יש אנשים משעוניינים לגדל או לצרוך גידולים שונים, ויש אנשים שתפקידם לקבוע אם זה מותר או אסור. כדי לקצר את סבלכם, אקדים ואומר שהתשובה לשאלה שבכותרת היא לא.

חצילים. התמונה הכי פופולרית בפליקר שלי. אולי זה אומר משהו על הביקוש

חצילים. התמונה הכי פופולרית בפליקר שלי. אולי זה אומר משהו על הביקוש

להבדיל מתחום הסמים, אפשר לפחות להתנחם בכך שאיסור יבוא הזרעים אינו נובע משיקולי מוסר, אלא משיקולים פרקטיים יותר. זהו ניסיון של משרד החקלאות לשלוט בהתפשטות מחלות ומזיקים בישראל, ולמנוע כניסה של זנים זרים וחזקים, למשל תרד המים (מורנינג גלורי), שהשתלט על נחל חרוד בעמק יזרעאל, העלולים לדחוק הצידה את הצמחיה המקומית. משיחות עם אנשים העוסקים בחקר מזיקים והשתלטות עוינת של צמחים זרים, התרשמתי שבניגוד לציניות של העוסקים בתחום הסמים, תחושת הסכנה שחווים שומרי הסף של הגבולות הבוטניים היא אמיתית לגמרי.

שעועית ירוקה ארוכה

שעועית ירוקה ארוכה

ומנגד, אם מדובר בירקות או בסמים, עומדים המשתמשים (או הרוצים להשתמש או לגדל). כבר מחקתי מהבלוג כמה דיונים בענייני זרעים, שבהם המגיבים הפלילו את עצמם ביבוא לא חוקי של זרעים, עבירה שהעונש (המקסימלי) עליה הוא שישה חודשי מאסר (!). לכן, אם אתם מגדלים ירקות לא חוקיים, כדאי שתאמצו את הקודים של עולם הסמים: אל תאמרו "אני מגדל חצילי פינג פונג", אלא "פגשתי פעם מישהו שמגדל חצילי פינג פונג, והוא ביקש מתכון".

כשחיפשתי חומר על החוק בישראל הגעתי לדיון מעניין בדיוק באותו נושא בפורום כאן נעים. אנסה לתמצת את הנקודות החשובות.

  • כדי לייבא זרעים לישראל צריך רשיון מיוחד ממשרד החקלאות.
  • יבוא זרעים דרך האינטרנט אינו חוקי אבל אפשרי. ספקים רבים שולחים זרעים לישראל למרות החוק, כי אם תהיה בעיה, היא תהיה בצד של המזמין, לא של השולח.
  • לפי החוק, מותר לייבא ביבוא אישי זרעים מסוימים שמוצאם באירופה. יש רשימה מצומצמת של זרעים מותרים, והיא כוללת מעט מאוד צמחי מאכל.

אינני יודעת מהי רמת האכיפה של החוק. כבר יצא לי להיתקל בנציגי משרד החקלאות בנתב"ג, ששאלו אם יש עלי צמחים או ירקות (ולא היו), אבל ברור שאין למשרד משאבים לצוד כל בעל גינה שחזר מתאילנד עם זרעים ושתל קצת שעועית ארוכה שתטפס על הגדר.

פאק בונג (למטה) ופאק קאנה

פאק בונג (למטה) ופאק קאנה

מאחר שלחוק אין שיניים אמיתיות, מה שיקבע אם נביא או לא נביא זרעים מתאילנד הוא השיקול המוסרי: האם אנחנו מסכימים עם העיקרון שהמדינה תקבע מה נגדל בגינותינו? אם כן ואם לא, כדי להגיע להחלטה מושכלת בנושא כדאי מאוד לקרוא קצת על הנזק שעשוי להיגרם לצמחיה המקומית כתוצאה מפלישת זנים זרים.

אישית, תיאורי הנזקים הללו לא ממש משכנעים אותי בנכונות העיקרון השואף להגביל צמחים לאזורים מסוימים, בין השאר כי מדובר בתופעה עתיקה שממילא אי אפשר לעצור – לכל אורך ההיסטוריה הועברו צמחים וזרעים ממקום למקום, מה שיצר שפע של מאכלים חדשים בכל העולם. עם כל הכבוד למשרדי החקלאות במדינות השונות, יהיה קצת קשה לגרום לי לחשוב שזה משהו רע.

16 תגובות

16 תגובות לפוסט “יבוא אישי של זרעים לישראל: זה חוקי?”

  1. עירא בתאריך 29 מאי 2011 בשעה 8:57

    יש כאן שני מרכיבים. אחד הדאגה מהשתלטות זנים על בית גידול שלא יוכל לשמור על איזון. זה קרה בהמון מקומות בהמון צורות. למשל הגעת הטורפים לאוסטרליה וניו-זילנד בסיוע בני אדם, הצפרדעים הארסיות שהאוסטרלים פיזרו בשדות חיטה, או בארץ הדררות, החומיינים או הלוטריות בחולה. יש גם לא מעט דוגמאות נוספות בעולם הצומח וסביבות אקולוגיות שהצלחנו להרוס ככה. גם הים התיכון בסכנה רצינית כרגע בגלל עשבי אקווריום עמידים שמחסלים את כל הצמחיה של קרקעית הים. הסכנות בהחלט אמיתיות.

    מצד שני כשמדובר בירקות מבויתים ולא צמחי בר, חייב להיות מנגנון שיאפשר יבוא של זנים חדשים אחרי בדיקה. צריך למצוא אותו כי ידוע שפעם בכמה חודשים אנחנו רואים ירקות חדשים תוצרת הארץ על המדפים, אז יש מי שמאשר את זה. המגמה צריכה להיות כזו של עידוד מגוון גנטי ולא דיכוי שלו. על ארצות שמנסות להגביל את המגוון הגנטי בחוק כתבתי פעם בבלוג:
    https://ira.abramov.org/blog/2009/08/20/sustainability-and-democracy-07-seed-rights/

  2. עדי בתאריך 29 מאי 2011 בשעה 10:14

    עירא – תודה על הקישור לפוסט שלך. מסכימה לגמרי בעניין הצורך במנגנון אישורים שמתעדכן בזנים חדשים באופן שוטף, אבל כשאני רואה אילו זנים אסורים במיוחד ליבוא (עגבניות, מלפפונים, חסה), אני מתחילה לחשוב שאולי הייתי נאיבית לגבי המניעים של איסור היבוא, ושוב צריך לחפש את הכסף שמאחורי הסיפור.

  3. מאיר מזרחי בתאריך 11 ספטמבר 2011 בשעה 11:03

    שלום לך עירא ועדי, נעזוב לרגע את עניין זכויות מטפחים שזה נושא בעיית כשלעצמו.
    הבעיה העיקרית בהבאת זרעים בצורה לא מבוקרת ובדוקה מתבטאת בהעברת פגעים אית ממדנה למדינה.
    הבאת צמחים בצורה לא בדוקה ומבוקרת, ממקור אקזוטי, כמו תאילנד, עלולה להמית אסון על הצומח בישראל. מזיקים רבים נמצאים בתאילנד ולא קיימים בישראל. ואלה עלולים לפלוש לישראל על ידי ייבוא בלתי מבוקר של ירקות ותבלינים טריים. פלישת נגע כזה תגרום נזק בלתי הפיך לצומח וגם לאדם. היא עלולה לגרום להכחדת מיני צמחים ארץ ישראלים ולנזק לחקלאות ולבעלי חיים. בשנים האחרונות חדרו לישראל וירוסים גורמי מחלות, חרקים, חיידקים ופטריות ממקורות אקזוטיים. הכרנו את הגורמים האלה לאחר שנתקלנו בנזק שהם גורמים בחלקות הגידול. בחקירת המקרים האלה התברר שאנחנו הראשונים שנפגעו באיזור כולו. כך שקרוב לוודאי שהם הגיעו לישראל על ידי האדם ולא על ידי גורמים סביבתיים, כמו רוחות וסחף.
    אנא המנעו מהבאת צמחים חיים לישראל זה מסוכן ואף מהווה עבירה פלילית.

    ייתכן ולא תמצאו ירק או תבלין זה או אחר בארץ, כמו שזה קורה כאשר אנחנו לא מוצאים ירק מסויים לא בעונתו. במקרים אלה נדרש כושר האלתור למציאת תחליף מתאים.
    אנא עדכנו אותנו על תחליפים שמצאתם בארץ למוצרים המקוריים, כמו שעשה זאב שהשתמש בעלי חושחש במקום עלי קפיר ליים.

    בברכה ובהמון איחלוים להמשך הנאה מהאתר.

  4. עדי בתאריך 11 ספטמבר 2011 בשעה 11:27

    מאיר, תודה על התגובה (תגובות) באתר. מאחר שבפוסט הזה מדובר על ייבוא זרעים ולא על צמחים טריים, האזהרות לגבי נזקי הצמחים הטריים לא רלוונטיות כרגע, אבל אני שמחה שאתה כאן כדי שאוכל להציק לך בשתי שאלות.
    1. האם אכן יש מזיקים ומחלות שמועברים בזרעים (אני מתכוונת לזרעים ארוזים על ידי מפעל, לא משהו שמישהו אסף בגינה ושם בתיק)?
    2. ידוע שיש בעולם יצרני זרעים שכן מקבלים אישור לייבא לישראל. מדוע לא יכולה להיות פרוצדורה דומה לגבי יצרני זרעים מתאילנד וממקומות נוספים, שעלולים אפילו, רחמנא ליצלן, להיות "אקזוטיים"? אין לי ספק שיש ביניהם כמה וכמה שיעמדו בסטנדרטים שלכם. האם לא כדאי לשאוף להרחיב קצת את המבחר בארץ?

  5. מאיר מזרחי בתאריך 15 ספטמבר 2011 בשעה 7:55

    בוקר טוב, עדי
    מצטער על האיחור במתן תשובה.
    אנא הרגישי נוח לשאול את כל השאלות שעולות לך לראש, את בשום אופן לא מציקה. אשמח תמיד לענות על כל שאלה הנוגעת בתחום ההתמחות שלי, הסגר צמחים. הנושא שאת מעלה אותו הוא מאוד רחב. אני אנסה לענות בקצרה ומקווה שהמערכת תפרסם את כל דברי למרות שהם ארוכים.
    1. זרע הוא חלק מהצמח שמשמש לריבוי. הוא מתאלח בנגעים בשתי צורות, חיצונית ופנימית.
    שטח הפנים של הזרע אינו חלק. בחלק מהזרעים יש שערות ובאחרים יש שקעים ובורות ושם מסתתרים להם גורמי מחלות כמו נגבי פטריות וחיידקים ואפילו חרקים.
    היות והזרע מהווה חלק בלתי נפרד מהצמח השלם. כאשר הצמח חולה חלק מגורמי המחלות יכולים לעבור לתוך הזרע פנימה ולשרוד שם עד שיתהוו תנאים מתאימים להתפתחות שלהם- נביטת הזרע. לוירוסים רבים, חיידקים ופטריות יש את היכולת לעשות את זה.
    בשני המקרים האלה, גורם המחלה שהגיע עם הזרע או שהוא שורד בקרקע או שהוא עולה עם הצמח המתהווה, מופץ ברוח או במגע ומאלח את כל השדה, שדות שכנים וצמחי בר פנדקאים לאותה מחלה. והנה לך מחלה חדשה שחדרה למדינת ישראל.
    ייתכן מצב ובו מגדלים במדינה מסויימת זן או גידול מסויים שבהם גורם המחלה נמצאים בצמח אך הם לא מתבטאים בו. במקרה זה, לא רואים שום דבר על צמח האם. כאשר זרע מצמח זה מגיע לישראל והוא נתקל בצמח רגיש גורם המחלה יתקוף אותו ויגרום לקטסטרופה.
    2. אין לנו שום דבר נגד דבר אקזוטי. המאגר הגנטי של הצמחים הלא אקזוטיים נוצל עד תום ובהחלט יש מקום להביא צמחים אקזוטיים. אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים שבאמבטיה.
    קיימת בהחלט פרוצדורה שמאפשרת יבוא צמחים אקזוטיים בצורה בטוחה שתביא תועלת בלי לגרום נזק. במקרים אלה אנחנו עושים הערכת סיכונים (PRA= Pest Risk Assessment)על מנת ללמוד מה הגורמים המזיקים העלולים להגיע עם הצמח המבוקש ממקור גידול מוגדר, ואיך אפשר לנטרל אותם על מנת שלא יגיעו עם המשלוח. לצערי כמו כל דבר טוב בחיים, גם תהליך ה- PRA הוא ארוך וכרוך בביצוע שלו עלויות כספיות. מישהו חייב להתחיל את התהליך ולכסות את העלויות. אותו מישהו חייב גם להתאזר בסבלנות עד לסיום התהליך ואין בו קיצורי דרך.
    תהליך הערכת סיכונים ביבוא הוא תהליך מקובל בעולם ומבוצע באותה דרך על ידי מדינות רבות בעולם.

  6. יוני בתאריך 29 אוקטובר 2011 בשעה 3:48

    עדי, האם את יודעת אם מוכרים בארץ עלי פרילה (שומשום)?
    נתקלתי לראשונה בדבר הטעים הזה במסעדות ברביקיו בקוריאה, כאשר העלים משמשים כעטיפה לחתיכות הבשר אשר מבשלים על השולחן, בדרכם לפה נוטף הריר של הסועדים.

  7. עדי בתאריך 16 נובמבר 2011 בשעה 8:36

    יוני – ראה תשובה לשאלתך כאן.

  8. יאיר בתאריך 29 נובמבר 2011 בשעה 18:44

    איזה נושא מעניין… ואיזה יופי שמאיר הגיע לפה.
    עדי אין לך מושג כמה הייתי רוצה להביא ולגדל המון צמחים תאילנדים אבל במקרה הזה מאיר צודק (כמה שכואב להגיד את זה). הנושא הזה הוא מסוכן ביותר. אני יודע למשל שהיום הפקחים של משרד החקלאות מחפשים צמחי קפיר ליים ועוקרים אותם כי עם הצמח הגיעו כנימות שפשוט משמידות גידולים של פרי הדר.
    השאלה היא איך כן יכול בנאדם פרטי (שלצורך העניין יקים חממת הסגר קטנה שתאושר על ידי פקחים) להביא זרעים של צמחים שונים ולקבל אישור שלהם תחת פיקוח בלי עלויות מטורפות לגמרי והאם זה בכלל אפשרי לאדם פרטי ולא לעסק (העסק שבו אני עובד מביא צמחים מחו"ל, שושנות מים ולוטוסים, ומגדל אותם בחממת הסגר תחת פיקוח למשך חצי שנה). מאיר יש לך אולי תשובה? הרי זה ברור שהתהליך הוא לא מסובך אלא הבירוקרטיה היא המסובכת (בניגוד לרוב המקרים – פה אני מבין את הבירוקרטיה אבל גם לזה צריך למצוא פתרונות).
    עוד דבר מעניין זה שהרי יש היום בארץ לפחות כמה מסעדות שבהם יש את הגידולים האלה בצורה טרייה, בין אם הם מגדלים בעצמם או שחקלאים מגדלים בשבילם – מאיר אתה יודע להגיד אולי אם יש צמחי תבלין/מאכל תאילנדים שכן עברו את התהליך ויש מגדלים היום שיש להם אישורים וזרעים חוקיים?

    עוד דבר מאיר – האם יש סיכוי לקבל את הטלפון שלך? פשוט כי זאת נראה לי דרך יותר פשוטה לשאול אותך שאלות במידה ויהיו לי בנושא, וכנראה שיהיו ואני מאמין שאתה יכול לענות עליהם יותר טוב מפקידים במשרד החקלאות שיתנו לי את התשובות כמו שהן כתובות בחוק. כולנו יודעים שתשובות כאלה לא עושות שום דבר חוץ מלתסכל את האזרח.

  9. מורן בתאריך 30 דצמבר 2013 בשעה 14:10

    הי!
    מישהי שעובדת איתי הביאה מתאילנד זרעים של פאק בונג בשקית אטומה. היא קנתה אותם בשוק בבנגקוק על מנת לשתול אותם בגינתה למטרת מאכל. אחרי שקראתי את הכתבה הזו אמרתי לה על הסכנות הכרוכות בעניין אך זה לא ממש עשה עליה רושם.
    האם יש אפשרות לקחת את הזרעים לבדיקה שתאשר אם הם תקינים ובריאים?
    ואם היא תשתול אותם בכל מקרה מה יהיו ההשלכות במידה ומשרד החקלאות יגלה זאת?
    תודה מראש על המענה…

  10. עדי בתאריך 30 דצמבר 2013 בשעה 17:26

    מורן – יש לי הרגשה שאת מבלבלת קצת בין הצמחים. פאק בונג (מורנינג גלורי, תרד מים) מעורר התנגדות בארץ לא בגלל שהוא נושא בקטריות או מזיקים מסוכנים, אלא כי הוא צמח חזק, פולשני ושתלטני. ההוא עם המזיקים זה הקפיר ליים.

  11. מורן בתאריך 30 דצמבר 2013 בשעה 17:36

    הי עדי!
    תודה על המענה.
    אז אני מבינה שאם היא שותלת אותו בעציץ או אדנית ששטחם מוגבל הצמח לא יכול להתפשט ולהשתלט על צמחים אחרים. נכון?

  12. עדי בתאריך 30 דצמבר 2013 בשעה 17:46

    מורן – אני באמת לא מוסמכת לענות (אולי הצמח מתרבה בצורה שקשה לשלוט בה גם אם הוא בעציץ). צריך לשאול מישהו שמבין בזה.

  13. עירא בתאריך 30 דצמבר 2013 בשעה 17:55

    מורן, אני מבין שלא למדת בוטניקה, אבל מטרתם של צמחים, כמו כל בעל חיים, היא להתרבות ולהפיץ את עצמם. הם מפיצים זרעים ברוח או ע"י הדבקה לחיות שעירות או חרקים, וישתמשו בכל טריק מלוכלך לברוח מהעציץ שלך ולפלוש לשכנים ולגינות הציבוריות. אז התשובה היא לא – אם משרד החקלאות אסר, יש לו סיבות. לא תמיד הן עדכניות לגמרי, אבל לרוב כן, ולכן עדיף לשמור על החוק במקרה הזה, אם אכפת לך מהסביבה. קחי למשל דוגמא מה קורה כשלא שומרים על הכללים:

    https://en.wikipedia.org/wiki/Caulerpa_taxifolia

    אצה שפותחה להיות עמידה במיוחד ולא טעימה לדגים כדי לשמש לנוי באקווריומים הגיעה למי הים התיכון והצליחה להשתלט על הרבה מקרקעית הים, חנקה מני צמחים אחרים ולכן שטחי מחיה ענקיים של דגים נעלמו ואיתם הדגה, אלמוגים מתו, כפרי דייגים פשטו רגל, אולי אפילו נכחדו זני דגים. שום דבר לא אוכל את האצה המרירה הזו, ואין הרבה מה לעשות איתה. הערכות שהיא השתלטה על 20-40% מקרקעית הים התיכון כבר. אקולוגיה זה לא משחק ועדיף להיות זהירים, תני למשרד החקלאות לעשות את העבודה שלו, טוב?

  14. מורל בתאריך 01 ינואר 2016 בשעה 0:54

    היי לכולם לפני כמה ימים הזמנתי מeBay זרעים של פרחים ואני חייבת לציין שממש הפחדתם אותי ואין לי שום רצון לפגוע השאלה אם כל האיסורים רלוונטיים גם לגבי פרחים תודה לעונים

  15. נעמי בתאריך 17 פברואר 2016 בשעה 14:08

    שלום
    בדומה לשאלתה של הקודמת:
    האם ישנה בעיה להזמין פרחים מסין?
    תודה

  16. עדי בתאריך 17 פברואר 2016 בשעה 16:04

    מורל, נעמי – לצערי אין לי תשובה לשאלות בענייני פרחים ומאיר ממשרד החקלאות לא ביקר בפוסט הזה כבר די מזמן, כך שתצטרכו לחפש תשובה במקומות אחרים.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות