נובמבר 25 2011

זעפרן? לא, צ'אק טסטה!*

ערן כותב: גיסתי הביאה לי מתאילנד איזה תבלין שהיא חשבה שהוא זעפרן, אבל זה ממש לא דומה, לא בריח ולא בצורה… אלה פרחים אדומים קטנטנים שמסודרים במעין אשכול פרח, כשבמרכז כל פרחון קטן יש עלי בצבע אפור כהה. אשמח לדעת מה זה, מה עושים עם זה ולמה זה טוב.

טוב ששאלת, כי גם אני רציתי לדעת ונתת לי קצת מוטיבציה לבדוק. לדעתי אתה מתכוון לפרח של צמח שנקרא Safflower, ובעברית: חריע.

פרחי חריע מיובשים

פרחי חריע מיובשים

מגדלים אותו בעיקר כדי להכין שמן (חסר ריח וחסר טעם) מהזרעים. בפרחים משתמשים כתחליף זול (ולא הכי ראוי, יש לציין) לזעפרן, כשלמעשה המכנה המשותף העיקרי שלהם הוא הצבע האדום-כתום שהם נותנים לאוכל. בחנויות מסוימות קוראים לו זעפרן תורכי.

בתאילנד השימוש בפרחים די נפוץ ואפשר למצוא אותם כחלק מערכות התבלינים שנמכרות לתיירים בשווקים, בזארים וחנויות מזכרות (לצד אניס, ג'ינג'ר מיובש, זרעי כוסברה ועוד). הפרחים הם גם חלק מרפואת-הבישול הסינית – סדרת תבשילים שנועדו גם להשביע וגם לרפא – ונחשבים ליעילים נגד כאבים ולשיפור מחזור הדם. בנוסף, הם משמשים לצביעה טבעית של גלימות נזירים.

בישראל אפשר למצוא את פרחי החריע כחלק מתערובת התבלינים המרוקאית ראס אל חנות (הנה מתכון לגרסה ללא חריע). נסה להשתמש בפרחים במאכלים שהצבע הכתום יתאים להם, כמו אורז או תבשילים עם רוטב אדום. הוא אמנם לא דומה לזעפרן אבל הוא חביב מאוד בפני עצמו.

* והכותרת? סתם, לא יכולתי להתאפק.


עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות