אוגוסט 21 2012

לראות את הזריחה לפני כולם

מדור: כתבות

מחוז קונג צ'יאם (Khong Chiam) הוא המקום שבו נצפית הזריחה המוקדמת ביותר בתאילנד. הוא נמצא בקצה המזרחי של פרובינציית אובון ראצ'טאני (Ubon Ratchathani) ומוקף בשני נהרות: המקונג ממזרח ונהר מון (Moon) מדרום. הראיה העיקרית לנידחותו של המקום היא הכביש המחורר שמוביל אליו. רוב הכבישים בתאילנד מתוחזקים ברמה טובה עד מצוינת, ורק בקצוות הבאמת נידחים איכותם מידרדרת. העיירה קונג צ'יאם נמצאת כשעת נסיעה מהעיר המרכזית של הפרובינציה והכביש המוביל אליה הוא סביר, אבל אנחנו כיוונו ליעד מרוחק יותר – מנזר יער השוכן כשעה נסיעה צפונית לעיירה, על גדות המקונג, פחות או יותר מול העיר פאקסה (Pakse) שבלאוס.

הנוף מהשמורה שבה נמצא המנזר, על גדת המקונג

הנוף מהשמורה שבה נמצא המנזר, על גדת המקונג

אגב, אם אתם מחפשים ברשת מידע על נסיעות לאזורים מהסוג הזה, האתרים הטובים ביותר הם של אופנועני שטח, שמתעדים בדיוק רב כל פניה וכל מהמורה בדרך. בטיולי לצפון תאילנד נעזרתי רבות באתרים ופורומים מהסוג הזה, וגם הפעם הם לא הכזיבו (אם כי נכנסתי אליהם רק אחרי הנסיעה, כדי להשלים פרטים).

את הנסיעה למנזר התחלנו בבנגקוק, ברכבת לילה לאובון ראצ'טאני (המכונה בקיצור אובון), 12 שעות נסיעה בקרון שינה נוח במחלקה שנייה. באובון חיכה לנו נהג שמתמחה בהסעת נזירים ומבקרים אל המנזרים בפרובינציה, ומסתבר שהוא עסוק למדי. באובון נמצא המנזר הבודהיסטי הבינלאומי הגדול ביותר בתאילנד, וואט פה נאנאצ'ט (Wat pah Nanachat), מיסודו של אג'אן צ'ה (Ajahn Chah. אג'אן = מאסטר, מורה), הנחשב למחייה תרבות מנזרי היער בתאילנד. אג'אן צ'ה, שמת בשנת 92', האמין כי הבודהיזם בתאילנד נמצא במגמת נסיגה וכי ההתעוררות עשויה להגיע דווקא מהמערב. נאנאצ'ט (בתאית = בינלאומי) מאפשר לזרים שרוצים ללמוד על בודהיזם לשהות במקום, והלימוד בו נעשה באנגלית. למנזר יש עוד סניפים, והיעד שלנו היה הקטן שבהם, שבו שוהים כרגע ארבעה נזירים בלבד. לא אנקוב בשמו כי הוא מיועד בעיקר להתבודדות.

מערה בשמורה שבה נמצא המנזר. משמשת את אחד הנזירים למגורים ומדיטציה

מערה בשמורה שבה נמצא המנזר. משמשת את אחד הנזירים למגורים ומדיטציה

בדרך למנזר ביקשנו מהנהג שלנו לעצור במקומות יפים והוא לא הכזיב. וואט ת'אם קוהא סוואן (Wat Tham Kuha Sawan) הוא אנטיתזה לא רעה למנזרי היער הצנועים והמבודדים. הוא נמצא על כביש 2222 ולפני הכניסה אליו יש נקודת תצפית יפה על המקונג. ליד שער הכניסה יש סככה עשויה כסף ותחתיה יושב בודהא מוזהב. בתוך המנזר יש גן יפהפה שכולל בעיקר גזעי עצים שהטבע גזר בצורות שונות ומשונות.

ראו תמונות נוספות של הגן והמנזר בגלריה שמימין למעלה

ראו תמונות נוספות של הגן והמנזר בגלריה שמימין למעלה

במרכז השטח יש בודהא מוזהב גדול, ומאחוריו מבנה רב צריחים בלבן וזהב. תמונות נוספות יש בגלריה בפליקר.

הבודהא המרכזי של המנזר

הבודהא המרכזי של המנזר

הטיול במנזר פתח לנו את התיאבון והנהג שלנו היה מוכן היטב גם לאפשרות כזאת. בהמשך הכביש יש כמה מסעדות-רפסודה על הנהר, שאליהן זורמים אוטובוסים עם תיירים תאים בשעות הצהריים. הידועה שבהן נקראת מקדאנג (McDang), וככל הנראה היא עושה שימוש בשמו של השף הידוע בלי ידיעתו. אומרים שהוא כבר תבע אי אילו עסקים בתאילנד על מעשים דומים. עם או בלי קשר לשף, האוכל היה משובח. מאחר שהיה איתנו אורח שרק נחת בתאילנד, השתדלנו להזמין מנות שכל אחד יאהב – לא משהו איסאני מאתגר מדי עם דגים ובשרים מותססים או ביצי נמלים.

כוכבת הארוחה היתה מנה שנקראת קונג פאטצ'ה (Kung Patcha), שהוכנה משרימפס של מים מתוקים, חצילים זעירים, בזיליקום קפאו, צ'ילי טרי, גרגרי פלפל טריים, קרצ'אי ומשחת צ'ילי מתוקה.

שרימפס מוקפצים, Kung patcha

שרימפס מוקפצים, Kung patcha

הזמנו גם לארב דג (Larb pla), סלט מדג מקונג נטול עצמות ולא מאוד שמן, עם עשבי תיבול וצ'ילי. הבחורים לא שמו לב, אבל היתה בו תוספת קטנה של פלא-רה (Pla ra), דג מותסס שהשימוש בו פופולרי מאוד באיסאן. לשמחתי, הם השתמשו בו במידה והתוצאה היתה טעימה מאוד.

לארב דג, עם נענע, צ'ילי ועוד עשבים

לארב דג, עם נענע, צ'ילי ועוד עשבים

הזמנו עוד שתי מנות קלאסיות ממרכז תאילנד ולא מהמטבח האיסאני. הראשונה היתה חזיר מטוגן עם שום (Moo tot kratiem).

חזיר מטוגן עם שום

חזיר מטוגן עם שום

השנייה היתה מרק טום קאא גאי (Tom kaa gai) עם חלב קוקוס, עוף וגלנגל.

טום קאא גאי, עם חלב קוקוס, עוף וגלנגל

טום קאא גאי, עם חלב קוקוס, עוף וגלנגל

כשביקשנו סום טם אמרו לנו שאין, אבל אפשר להזמין מהמסעדה שממול. נתנו למלצרית 30 באט והעניין סודר במהירות. ביציאה מהמסעדה עברנו ליד חנות שמוכרת עציצים יפים במיוחד לסחלבים.

עציצים לסחלבים

עציצים לסחלבים

על בטן מלאה המשכנו צפונה לכיוון היעד. אחרי כשעה של התפתלות בין הבורות בכביש לבין הכלבים שמטיילים בו תוך התעלמות ממעט המכוניות שמנסות לעבור, הגענו לכפר קטנטן שבקצהו גשר בטון צר מעל נחל קטן. זוהי הכניסה למנזר.

החבל עוזר לחצות את הגשר כשהמים בנחל עולים לגובה המותניים

החבל עוזר לחצות את הגשר כשהמים בנחל עולים לגובה המותניים

מאחר שהפוסט הולך ומתארך, פירסמתי את החלק של הביקור במנזר היער בפוסט נפרד.

7 תגובות

7 תגובות לפוסט “לראות את הזריחה לפני כולם”

  1. אידית בתאריך 21 אוגוסט 2012 בשעה 20:37

    פרסמי לאלתר! נשארתי במתח… :-)

  2. אסף בתאריך 22 אוגוסט 2012 בשעה 7:26

    נהדר, מחכה להמשך

  3. דנה בננה בתאריך 22 אוגוסט 2012 בשעה 23:31

    איזה בלוג מדהים!

  4. ורד לב בתאריך 24 אוגוסט 2012 בשעה 11:33

    אח, הזכרונות…
    הייתי בוואט פה ננאצ'אט.
    געגועיי…

  5. אריה ב' בתאריך 31 אוגוסט 2012 בשעה 10:15

    מקנא בכם. כתבה מעולה. שלחי לעיתונות בארץ.

  6. אריה ב' בתאריך 31 אוגוסט 2012 בשעה 10:17

    i like it

  7. המיצי בתאריך 12 ספטמבר 2012 בשעה 12:36

    איזה כיף לקרוא אותך ואת הטיולים המרהיבים ומעוררי הקנאה שלך

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות