סאנוק, בלוג על אוכל תאי

באופן די גורף, התאים לא מבינים מדוע ירצה אדם כלשהו להיות צמחוני. יש מעט מאוד צמחונים בקרבם ואפילו הנזירים כאן אוכלים בשר – עובדה שמפתיעה לא מעט רוח'ניקים שנוטים להניח שהרוחניות שלהם היא הרוחניות של כולם.

ארוחת בוקר במנזר: חזיר צלוי, עוף מטוגן, דגים

מעבר לזה, לתאים אין קונספט כולל של "בשר", כמו במערב. המלה התאית ל"בשר" היא Neua, שהיא גם המלה לבשר בקר, לכן אם תגידו במסעדות שאתם לא אוכלים Neua, הם עשויים להניח שאתם לא אוכלים בקר, אבל עוף, דגים וצרצרים זה בסדר. אפילו בפסטיבל הצמחוני השנתי שנחגג כאן מדי חודש אוקטובר ראיתי בין הבסטות הצמחוניות עמוסות הטופו גם מאכלי בשר – כדי להבטיח שאף אחד לא יישאר רעב.

רמת הקושי של הצמחונים/טבעונים למצוא בתאילנד אוכל שיתאים לעקרונותיהם תלויה בסוג האידיאולוגיה שהם בחרו בו וברמת ההקפדה שלהם. הכי קל יהיה לצמחונים הגמישים, אלה שלא אוכלים בשר, דגים ופירות ים אבל לא יהרוג אותם לאכול מרק ירקות שבושל על בסיס ציר עוף או מנת אטריות שתובלה ברוטב דגים. הכי קשה יהיה לטבעונים האדוקים, ואם הם רוצים להיות לגמרי בטוחים שהאוכל שלהם לא כולל מרכיבים מן החי, עדיף שיתאכסנו במקום שבו יוכלו לבשל בעצמם. איפשהו באמצע נמצאים אוהדי ה-Raw food, שאוכלים רק אוכל לא מעובד ולא מבושל. אלה יכולים להסתדר בקלות יחסית עם דוכני הפירות והירקות בשווקים, ואינם צריכים לחשוש מטבחים עם יד קלה על הבקבוק של רוטב הדגים.

מי שלא אוכל ביצים יצטרך להימנע מהמובן מאליו – חביתות למיניהן ומחלק מהקינוחים (אלה שנראים כמו פלאן, למשל), אבל גם מאטריות (צהובות) עם ביצים, מקציצות של ירקות ואפילו מהטופו הרך שקונים במכולת באריזות ואקום בצורת גליל.

הדבר הראשון שצמחונים וטבעונים שמטיילים בתאילנד צריכים להפנים הוא שהרעיונות שלהם לגבי תזונה אינם מובנים מאליהם. התאים מבינים שדתות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים מסוימים, אבל הם מכירים מקרוב רק את מנהגי האכילה הבודהיסטיים ואת אלה של המוסלמיים – המחייבים כ-12 אחוז מהאוכלוסיה. מבחינתם, תאי מוסלמי אוכל בדיוק כמו תאי בודהיסטי, רק בלי חזיר.

חישבו על מספר האיסורים שצמחוני או טבעוני יצטרך להעביר לידיעתם של אלה שמבשלים בשבילו: בלי בקר, בלי דגים, בלי חזיר, בלי פירות ים, בלי משחת שרימפס (מרכיב מקובל בהרבה משחות קארי ומאכלים), בלי עוף, בלי ברווז, בלי ביצים, והכי גרוע: בלי רוטב דגים. זוהי מן הסתם רשימה חלקית בלבד, וחשוב לזכור שהאנגלית של רוב התאים לא מספיקה כדי להבין אפילו חצי ממנה. אני מניחה שהתאית של רוב התיירים מספיקה לעוד פחות מזה.

לצמחונים פנאטים יש כמה פתרונות. הם יכולים לנסוע לבנגקוק או לצי'אנג מאי, שם יש מספיק מסעדות צמחוניות. הם יכולים לנסוע לאחד האיים היותר מתוירים, כמו קו פאנגן או פוקט, שם אפשר למצוא מסעדה לכל גחמה מערבית אפשרית, כולל דיאטות Raw Food, מיצים וחוקנים. הם יכולים לקנות פירות וירקות חיים או להתאכסן במקום שבו אפשר לבשל.

אם אתם רציניים, עדיף שתלמדו כמה מלות מפתח שיעזרו לכם במסעדות. הביטוי התאי לצמחונות הוא Gin Jae. אוכל צמחוני הוא Ahan jay או רק jay. כדאי להדגיש ש-Mai kin naam pla (אני לא אוכל רוטב דגים), ושאפשר להשתמש ברוטב סויה (Sai si eu dai). ירק (או ירקות) זה פאק (Pak) או מנגסוויראט (Mangsawirat), וירקות מוקפצים זה Pad pak, או Pad pak mangsawirat.

תגיות: בודהיזם, ירקות, למבקרים בתאילנד, צמחוני, תרבות

ספרו לחבריכם: • קישור מקוצר לדואל, צ'אט וכו':

כתובת טרקבק | RSS תגובות