מרץ 06 2010
איזכורים של פירות בוסר באתר
ספט' 09 2009
ביקור בלאוס
בשני הביקורים הקודמים שלי בלאוס לא ממש יצא לי לטעום את האוכל המקומי, מהסיבה הפשוטה שעיר הבירה ויאנטיין היא מקום אינטרקונטיננטלי בטירוף, הרבה יותר מבנגקוק או צ'יאנג מאי. בכל סופרמרקט בוויאנטיין אפשר למצוא באגטים, נקניקים צרפתיים, חרדל משובח, גבינות אירופאיות ועוד המון מוצרי יבוא מסממי חושים – כך שלאכול עוד סום טם עם אורז דביק [...]
המשך»ספט' 07 2009
סום טם
סום טם (סלט פפאיה ירוקה) נחשב לסלט הלאומי התאי למרות שמקורו הוא בעצם בלאוס. אפשר להשיג אותו בכל פינה, וסימן ההיכר של הדוכנים או המסעדות שמגישים אותו הוא ארון זכוכית קטן שבו מציגים את הירקות לסלט: פאפאיה (לעתים כבר חתוכה לרצועות), עגבניות, שעועית ירוקה ארוכה ולפעמים גם תירס.
כדי להכין סום טם תזדקקו לפפאיה-בוסר. שאלתי את [...]
אפר' 27 2009
מיאנג קאם/מיאנג לאו
אין דבר יותר מגניב מזה, ולא רק לחובבי גלגולים. מיאנג קאם (Mieng kham) ומיאנג לאו (Mieng Lao) – עלים טריים ממולאים בכל טוב, שנמכרים כמו פאזל להרכבה עצמית בשווקים רבים בתאילנד – הם נשנושים קלאסיים שמוגשים בארוחות יוקרתיות ועממיות כאחת, ויש להם סגולות מעוררות בלתי ניתנות להכחשה.
לפעמים העלים הם של גפן Piper (שבה עוטפים גם [...]
המשך»מרץ 14 2009
גויאבה
בניגוד למנגו בשל ופאפאיה בשלה, בתאילנד לא אוכלים בכלל גויאבות (Farang) בשלות. אולי זה מסריח בעיניהם כמו שדוריאן מסריח בעינינו, ואולי הם סתם ניסו וראו שהרבה יותר טעים לאכול אותן במצב בוסר. הגויאבות התאיות הן ענקיות ובעלות קליפה ירוקה עבה, שנראית אחרי החיתוך כמו פס ירוק זרחני.
המשך»






