אפריל 23 2009
שפה וקשיי תקשורת בתאילנד
במובנים רבים, תאית היא שפה פשוטה. אין הטיות של מלים על פי זמנים (הולך, הלכתי, אלך – בתאית משתמשים באותה מלה), המלים הן קצרות, בדרך כלל בנות הברה אחת, והמלים הארוכות יותר הן בעצם כמה מלים קצרות שחוברו להן יחדיו. הקושי העיקרי בלמידת תאית נובע מהעובדה שזוהי שפה טונאלית, וזה אומר שמלים שנשמעות זהות לגמרי לאוזן המערבית מקבלות משמעות שונה לפי הטון שלהן. הדוגמה הנפוצה ביותר היא המשפט Mai mai mai mai mai, שפירושו "עץ חדש לא נשרף, הלא כן?", וכל אחת מהמלים בו נהגית בטון אחר (ויש חמישה: ישר, נמוך, גבוה, עולה, יורד). בנוסף, יש חשיבות גדולה לאורך ההברות, ולכל הברה יש גרסה קצרה וגרסה ארוכה (לדוגמה, i- מול ii).
מאחר שהמוח המערבי אינו מורגל בזכירת טונים של מלים – כי בשפות הלא-טונאליות הטון משמש להבעת רגש ואינו משנה את משמעות המלה. כדי להימנע מכך צריך לשפר את הזיכרון המוזיקלי ולזכור מלים כאילו היו מנגינה, ולעקור – לפחות בהתחלה – כל הבעה של רגש מהדיבור, כי זה משנה את הטונים שלנו.
באלפבית התאי יש 44 אותיות. שש מביניהן הן ואריאציות של האות K, ארבע ואריאציות של J, עשר של D ו-T, חמש של P ו-B, ויש עוד כמה סוגים של S ושל N. מי שינסה לבקש עוף (Gai) עלול לקבל בטעות ביצה (Khai), את מי שיבקש דג (Pla – אבל האות L אינה מבוטאת) עלולים להפנות לחנות הטקסטיל הקרובה (Paa – בד, בגד) ובמקום רוטב דגים (Nam pla) עלולים להגיש לכם את מי הכביסה.
לא רק האוזן המערבית אינה מסוגלת להבחין בין שישה סוגים של K. גם השפות המערביות עצמן אינן כוללות מגוון כזה של אותיות, ועורכי המילונים והספרים על תאילנד צריכים להשתמש בתעתיקים מוגבלים מאוד כדי לבטא את המגוון הזה. לכן, כשאתם רואים את האיות ph במלה Ko Phi Phi, (האי פי-פי) או בכל מלה תאית אחרת שנכתבת באנגלית, זה לעולם לא נהגה כמו F, אלא כמו P עם אוויר בקצה. אם אתם רואים צירופים כמו dt, bh, bp – הם מסמלים אותיות תאיות שאינן קיימות בשפות מערביות.
רוב התאים הוגים במקרים מסוימים את האות ל' במקום האות ר'. זהו שיבוש מוכר ומקובל לגמרי אצל כל מי שלא גדל בבנגקוק או עובד כקריין בטלוויזיה התאית, אבל כשזה קורה באנגלית זה יכול להיות די מבלבל. ידיד שהזמין אותי פעם למסעדה שאל אותי אם אני אוהבת כבד. אמרתי שכן, אבל לאכזבתי, הארוחה לא כללה אף מנה עם כבד. רק אחרי כמה ימים הבנתי שהוא אמר River ולא Liver, והמסעדה אכן היתה על שפת הנהר.
אם אתם רוצים ללמוד לומר משהו בתאית, לא יספיק לכם עיון במילון או בשיחון – תצטרכו לבקש מתאי לומר את זה כדי שתוכלו לדעת מה ההגיה הנכונה. עדיף להראות לבן שיחכם את המילון מאשר לנסות להגות לבד מלה תאית שקראתם באנגלית או בעברית. ברוב המקרים, אם טעיתם בהגיה התאים יחזרו בצורה נכונה על המלה שאליה התכוונתם. הביישנים יעשו את זה בשקט, לעצמם, כדי שלא לחלוק עליכם (כי לתקן טעויות זו גסות רוח), והנועזים יחזרו על המלה בקול רם כמה פעמים, כדי שתוכלו ללמוד. Thai2English, מילון תאי מקוון, יכול לעזור במקרים רבים, בעיקר בזכות פונקציית הסאונד שמצורפת לחלק מהמלים.
אם חשבתם להשתמש במחוות גופניות כדי לתקשר עם הסביבה, אל תבנו על זה. חלק גדול מהמחוות המקובלות במערב לא יובנו כאן, וממילא התאים מסתייגים ממחוות גופניות נדיבות בזמן הדיבור. במקום לנופף לכם לשלום, הם יעשו תנועה קטנטנה עם הסנטר וזה יספיק. "הוא כל הזמן מזיז את הידיים בזמן שהוא מדבר", אמרה לי בבושה אמא תאית כשבנה החצי-שוודי התחיל פתאום לסגל לעצמו את דפוסי הביטוי של אביו. שימוש במחוות גופניות בזמן הדיבור נחשב לחוסר איפוק, ואיפוק הוא תכונה מוערכת מאוד אצל התאים.
אצל חובבי אוכל, בעיות תקשורת מסוימות עלולות לצוץ במסעדות. באלה שמחזיקות תפריט באנגלית אפשר להסתדר אם מקפידים לא להזמין משהו אחר ממה שכתוב בו (למשל, מנת "אטריות עם עוף" בלי העוף). בדוכנים אפשר להסתדר בעזרת האצבע המורה (שבה מצביעים על מה שרוצים לאכול), אבל במסעדות עם תפריט בתאית בלבד כדאי לדעת כמה שמות של מאכלים מועדפים, כדי שתוכלו לשאול אם יש או אין. רוב עובדי המסעדות מכירים את המלים Chicken, pork, fish, ולפעמים גם את "ברביקיו" (על האש), אבל לא הרבה יותר מזה.
טקבקו אם יש לכם מה להוסיף.
וואו תודה רבה אני לומדת כבר כמה חודשים תאית , ושמתי לב לדברים הקטנים האלה , שחייב מאוד לכוון את הטון נכון ,למה אחרת זה ישמע מילה אחרת לגמרי, זו באמת שפה קלה יחסית אבל מה שמסבך זה באמת מה שהדגשתם בפוסט ושמתי לב לזה , אני מקווה לא להסתבך כשאטוס לשם . קופקון נה קה!