יולי 30 2023
ניוזלטר טבעוני מס' 7, יולי 2023
שלום וברוכים הבאים לניוזלטר הטבעוני מס' 7, שמסכם את חודש יולי. החודש תמצאו כאן את המתכון הכי פשוט שאי פורסם בסאנוק, מתכון נוסף למטבל צפוני מצ'ילי, למון גראס וקשיו, הצצה אל הגלגול הקודם שלי, שיטה לקילוף חסכוני של אננס וביקור במסעדה טבעונית בצפון תאילנד. לחצו כאן כדי להירשם לניוזלטר ולקבל אותו במייל.
דלעת צלויה ברוטב סויה
דלעת צלויה ברוטב סויה
מתכון מושלם משלושה מרכיבים: דלעת, רוטב סויה תאי בהיר וטיפונת שמן לטיגון. חוץ ממיעוט המרכיבים יש כאן גם טכניקת טיגון מעניינת. משתמשים בכמות מזערית של שמן, ומזלפים מדי פעם כמה טיפות מים על המחבת כדי לזרז את ההשחמה והריכוך של הדלעת בלי לפגוע במרקם ולהפוך אותה למחית. לטעמי, התוצאה טעימה הרבה יותר מטיגון בשמן עמוק.
נָאם פְּריק אוֹנג: מטבל עגבניות ולמון גראס
נאם פריק אונג עם ירקות טריים ומאודים
מתכון מצפון תאילנד שעומד במרכז הארוחה כשמגישים סביבו תוספות כמו ירקות טריים, מאודים ומטוגנים (אפשר ורצוי בציפוי טמפורה), ופחמימות כמו אורז או אטריות. למעשה מדובר ברוטב עם טעמים מרוכזים מאוד, שבו טובלים את הירקות ומתבלים את האורז או האטריות. אם חייבים השוואה לאוכל מערבי, כך היו מבשלים בולונז אם האיטלקים היו תאילנדים חובבי צ'ילי שלא רוצים לבשל רוטב במשך שעות. המתכון הוא מתוך ספרי המטבח הטבעוני של תאילנד.
מתעצבנת ביוטיוב
בחיפוש אחר מסעדות טבעוניות מעניינות בתאילנד נתקלתי בכמויות אדירות של סרטונים מעצבנים על מסעדות בנגקוקיות שמגישות המבורגרים עם תחליפי בשר. בסופו של דבר נדחקתי שוב אל המדור הטבעוני-צמחוני של מארק ווינס, תושב תאילנד וככל הנראה בלוגר האוכל הפופולרי ביותר בעולם – בנאדם שיודע על מה הוא מדבר.
בסרטון הזה הוא מבקר במסעדה צמחונית-טבעונית בפרובינציה הצפונית נָאן. המקום מדגים יפה את העובדה שבאוכל התאי אין הרבה הבדל בין צמחונות לטבעונות, כי המטבח המסורתי לא עושה שימוש במוצרי חלב. המרכיב היחיד שטבעונים צריכים להימנע ממנו במסעדה כזאת הוא ביצים, וברוב המוחלט של המקרים הן לא מעורבבות עם האוכל, אלא מוגשות נפרד – כביצים קשות או מטוגנות.
המנה הכי מסקרנת שווינס טעם שם היא נָאם פְּריק (מטבל) מעגבניות, צ'ילי ואגוזי קשיו, והוא גם מדגים איך אוכלים נאם פריק בתאילנד.
פודקאסט על הפודקאסט שלי
הרבה לפני שעברתי להתגורר בתאילנד ולעסוק באוכל תאי עשיתי דברים אחרים לגמרי באינטרנט הישראלי. בין השאר, יצרתי את הפודקאסט הישראלי הראשון, אי שם בשנת 2004. אם מעניין אתכם להתחקות אחרי העבר הצבעוני שלי, כרמל וייסמן ומעיין אלכסנדר, חוקרות תקשורת ואינטרנט, ראיינו אותי לפודקאסט שלהן, דינוזאוריות רשת. אפשר להאזין כאן ובכל הפלטפורמות האחרות. יש גם קצת דיבורים על אוכל תאי ועל המעבר מסקס, סמים ורוקנרול לנושא כה תמים ורגוע.
ככה לא מקלפים אננס
אננס זמין בכל רחבי תאילנד בכל ימות השנה, אבל על אף מחירו הזול לא תראו כאן שיטות קילוף בזבזניות, כי התאים לא אוהבים בזבוז. סגנון הקילוף התאי הוא לא רק חסכוני אלא גם אסתטי מאוד, ולאור מחירי האננס בישראל נראה שכדאי לכולם ללמוד אותו.
אם להתחיל על דרך השלילה, הנה סרטון אמריקאי שיגרום לקלפנים בתאילנד לגחך בגלל הבזבזנות המרושלת שלו:
השיטה התאילנדית לא שואפת להיפטר מכל ה"עיניים" בשלב הראשון של הקילוף, כמו בווידאו האמריקאי, כי אז צריך לזרוק המון מהפרי. מתחילים בקילוף שטחי יחסית, ואז מוציאים את ה"עיניים" בחיתוך אלכסוני, כמו בווידאו הזה:
יותר מדי צומי
אחת התכונות הבולטות של התאילנדים, שאותה נהגתי לשבח בכל הזדמנות, היא כושר ההתבוננות המעולה שלהם. היכולת הזאת היא הגורם לתודעת השירות הגבוהה בתאילנד, והיא האחראית לאינספור מצבים שבהם לפני שהספקת לבקש משהו, מישהו כבר ניגש אליך בדיוק עם הדבר שרצית. אבל כשגרים, כמוני, בעיר קטנה עם תרבות של קיבוץ התכונה הזאת יכולה גם להפריע, בעיקר אם את האשה המערבית היחידה בעיר, כפי שהייתי במשך שנים די רבות (כיום יש לפחות עוד אשה אחת). התחושה שמסתכלים עליך כל הזמן היא לא תענוג גדול.
לכן אני ככל הנראה מהיחידים שמרוצים מזה שאנשים תוקעים את הראש במסך במקום להסתכל סביבם. בזמן שחלק מהגסטהאוסים והמועדונים מפסיקים לספק ווי.פי ללקוחות בניסיון לחזור לימים שבהם אנשים יצרו קשרים זה עם זה בלי מסכים באמצע, אני דווקא נהנית מהעובדה שסוף סוף אף אחד לא מסתכל עלי. תמשיכו ככה!
זה הכל להפעם, להתראות בחודש הבא.
כל המתכונים ברצף נשמעים שיא, ונראים ממש פשוט. נכנס לאוסף של ״לנסות בארוחת שישי״
אחלה נגלה:-)