אוגוסט 31 2023
ניוזלטר טבעוני מס' 8, אוגוסט 2023
שלום ואהבה לקוראי הניוזלטר הטבעוני שמסכם את אוגוסט. החודש ניסיתי להפחית את צריכת הצ'ילי אז בישלתי קצת מתכונים סיניים, למדתי שיטות טיפול שלא הכרתי בבצל ירוק ותיבלתי בעיקר בפלפל סיצ’ואן ובשמן שומשום. שני מתכונים תאילנדיים הצליחו בכל זאת להסתנן פנימה, אחד מהם טיפה חריף, ואחד חריף מג'ינג'ר. הלינקים למתכונים הפעם הם בכותרת המתכון (כי מתברר שהטכנולוגיה קיימת). אפשר ומומלץ להירשם לניוזלטר ולקבל אותו במייל.
מתכוני החודש בסאנוק
טופו ברוטב סויה ובצל ירוק
מנה כה מינימליסטית שבהתחלה היה לי ספק אם היא באמת יכולה להיות טעימה. התשובה היא "מאוד מאוד”, בתנאי שמשתמשים בטופו מאיכות גבוהה. זוהי מנה מהמטבח הסיני וחלק מהטבחים מכינים אותה עם טופו משי, אבל בתאילנד הטופו ה"רגיל" הוא זמין ורך, זול, מאיכות מצוינת ובעיקר טרי, ואילו טופו משי נמכר לרוב בסופרמרקטים בקופסאות פלסטיק אטומות, אז סביר להניח שהוא פחות טרי. בישראל עדיין אין טופו טרי בכל שוק עירוני אז ייתכן שטופו משי הוא פתרון טוב יותר, רך ומאיר פנים לתיבול העדין.
סלט טופו עם עשבי תיבול
זוהי הגרסה התאילנדית למתכון הקודם. היא מושפעת מהמטבחים היפני והסיני אבל מצטיינת בצבעים תאילנדיים עזים. הגרסאות הסיניות והיפניות הן מינימליסטיות מאוד (4-3 מרכיבים, 5 דקות עבודה), אבל ברור שהטבחים התאים לא יכלו להתאפק והגרסאות שלהם מכילות איזה 200 מרכיבים. עדיין, מדובר במתכון פשוט ומהיר הכנה, שמנצנץ בברק תאי טיפוסי.
מה שיקבע אם הסלט שלכם יהיה נפלא ומרענן או משעמם ולא נעים לנגיסה זה איכות הטופו. אם יש לכם רק טופו מאיכות בינונית, אל תטרחו עם המתכון הזה. כאן נדרש טופו באמת איכותי (למשל קדיתא או טופו אן), טרי ככל האפשר.
פנקייקס סיניים עם בצל ירוק
הקלישאות אומרות שהסינים אוכלים כל דבר שזז, אבל בתאילנד דווקא המטבח הסיני הוא האחראי לתרבות הטבעונית המצומצמת שמתקיימת פה. זה ניכר גם בספר הטבעוני שלי, שכולל לא מעט מתכונים תאילנדיים ממוצא סיני. האנה צ'ה, אמריקאית בת למהגרים מסין, הוציאה בשנה שעברה ספר על אוכל סיני טבעוני (The Vegan Chinese Kitchen), שזכה בפרס היוקרתי ביותר לספרי בישול (ג'יימס בירד) ונכנס לרשימות 10 המוצלחים של וושינגטון פוסט וניו יורק טיימס.
צ'ה היא גם צלמת מוכשרת ויש לה אתר יפה עם מתכונים שחלקם התפרסמו בספר וחלקם לא. בעוד הכותרת של הספר חייבה אותה להישאר בתחומי מה שמקובל במטבח הסיני, באתר אין לה מחויבות כזאת אז היא השתוללה גם עם מתכוני פיוז'ן, כמו מק אנד צ'יז טבעוני עם מיסו ודלעת צלויה.
אחד המתכונים מהספר שהתפתיתי לנסות הוא של פנקייק עם בצל ירוק. כאן נעשה שימוש בטכניקה שמופיעה גם במתכון הטופו בבצל ירוק וסויה – לשפוך שמן רותח על הבצל הירוק כדי לשחרר ממנו את הארומה.
צ'ה צילמה סרטון הדרכה מעולה להכנת הפנקייקס האלה, עם המון אפשרויות לקיפול הבצק כדי ליצור בו שכבות פלאפיות:
הנה גרסה נוספת של הפנקייקס, עם בצק שמכיל גם שמרים. פה מייעצים לשים טיפונת סודה לשתייה בבצל הירוק כדי שישמור על צבע רענן ומרקם קריספי.
משקאות קלים, אבטיחים וברווזי גומי בפוליטיקה התאית
אחד הדברים הכי חמודים ומתוחכמים בתאילנד הוא הצורה שבה מעבירים מידע באופן מרומז, באמצעות סמלים שרק מי שעוקב אחר החדשות יבין. אפשר להניח שהסגנון הזה התפתח כי יש דברים שאסור בשום אופן לומר כאן ויש חוקים שמחמירים מאוד עם מי שיעשה זאת. אבל גם בלי החוקים הנוקשים, כללי הנימוס הבסיסיים בממלכה מונעים דיבור ישיר, אז צריך להתחכם.
יש סמלים שהפרשנות שלהם מובנת לגמרי, כמו למשל אבטיחים, שמסמלים חיילים שמבחוץ הם ירוקים (הצבע של הצבא, שבתאילנד הוא יישות פוליטית חזקה) ומבפנים הם אדומים – הצבע של נאמני רה"מ שהודח בהפיכה צבאית (תקסין) וחזר החודש לתאילנד אחרי גלות מרצון של 15 שנים.
סמלים אחרים נוצרו במקרה אבל הפכו לדרך להעביר מסר. למשל ברווזי גומי צהובים, ששימשו את המפגינים נגד החונטה הצבאית כדי להתגונן ממכתזיות, והפכו לסמל אנטי-מלוכני ואנטי-צבאי. הגיעו הדברים לידי כך שהרשויות דואגות להיפטר מאזכורים ויזואליים של הברווזים האלה, כמו שעשו למשל בעירי, כשמחקו ציורי קיר של הברווז הצהוב.
יש עוד סמלים שהמתבונן מבחוץ אפילו לא ישים לב אליהם, כמו סרטים לבנים ארוכים לקשירת שערן של תלמידות ולקשירה על פרקי הידיים. סרטים אלה מסמלים הזדהות עם תנועת Bad Student, המוחה נגד דיכוי בבתי הספר ונגד מוסד המלוכה (הכיתוב על הסרט אומר "הלוואי שזה יסתיים בדורנו").
סמל נוסף, שקוף למתבוננים מבחוץ אך מסוכן בתאילנד, הוא לבישת שחור ביום ההולדת של המלך.
בחודשים שחלפו מאז הבחירות האחרונות צצו סמלים חדשים, והפעם מתחום המשקאות הקרים. כוסות משקה שוקו-מנטה הופיעו על שולחן המו"מ בין פּוֻאה-תָאי, מפלגתו של רה"מ הגולה מרצון תקסין, לבין בּוֻמגָ'איתָאי, מפלגה שתמכה בחונטה הצבאית (ואחראית גם ללגליזציה של קנביס). ההסכם ביניהן הוכתר בשם "עסקת השוקו-מנטה".
גם למפלגת Move Forward, שזכתה בבחירות אך נחסמה על ידי הסנאט ונשארה באופוזיציה, יש משקה שמסמל אותה – "אורנג' אמריקנו" – מיץ תפוזים (כתום הוא צבע המפלגה) עם שוט של קפה אמריקנו (איף!). בבר שנמצא בבניין המפלגה המציאו לאחרונה משקה חדש, ששם ללעג את ההחלטה של פואה-תאי להקים ממשלה עם תומכי החונטה. המשקה נקרא פְּרָאצָ'ה-צ'וֹק (פראצ'ה – העם. צ'וק – נשמע כמו הלם) והוא ורוד (כלומר אדום מזויף או מדולל) מלמטה ושחור מלמעלה.
סרטון טיקטוק מהבאר שהמציא את המשקה הוורוד
סרטון של The nation על המשקאות החדשים (הלינק יעבוד רק אם יש לכן חשבון בטוויטר).
הכיבוש הוורוד
כולם מכירים את פרוסות הג'ינג'ר הוורודות שמגישים עם סושי. תמיד הנחתי שמוסיפים לג'ינג'ר צבע מאכל ורוד, אבל החודש פגשתי מישהו שמכין את המתכון הזה בבית, והוא הסביר לי שהצבע נוצר בנסיבות טבעיות לגמרי. מתברר שכשמוסיפים מיץ ליים לנוזל הכבישה של הג'ינג'ר, שמכיל סוכר וחומץ, נוצרת תגובה כימית שהופכת את הג'ינג'ר לוורוד. ניסיתי את זה בבית וזה עבד!
לצערי לא בטוח שתוכלו להכין את המתכון הזה בישראל, כי הוא דורש ג'ינג'ר צעיר וחסר סיבים ולא ראיתי שמוכרים כזה בישראל. הג'ינג'ר הזקן יותר שנמכר בארץ, כבודו במקומו מונח אבל הוא לא מתאים למתכון הזה. אם בכל זאת השגתם ג'ינג'ר צעיר, כך תכבשו אותו:
החומרים
* 1 כוס פרוסות דקיקות של ג'ינג'ר צעיר
* ½ כוס מים
* ½ כוס סוכר לבן
* ½ כוס חומץ תאילנדי לבן (או חומץ הדרים 5%)
* 2 כפות מלח
* 2 כפות מיץ ליים
הכנה
מקלפים את הג'ינג'ר ופורסים אותו לעובי נייר.
מעסים אותו במלח במשך כמה דקות ומניחים בצד למשך חצי שעה לפחות.
שוטפים במים.
מבשלים בסיר את המים, החומץ והסוכר עד שהסוכר נמס.
מסירים מהאש ומצננים לטמפרטורת החדר.
מעבירים את הג'ינג'ר לצנצנת ושופכים עליו את נוזל הכבישה.
סוחטים לתוך הצנצנת את מיץ הליים ומנערים כדי לערבב.
סוגרים ומאחסנים במקרר. הצבע הוורוד מתפתח בהדרגה. אפשר להגיש אחרי כיומיים.
זה הכל להפעם. אשמח לשמוע מכם אז אם יש מתכונים ספציפיים שמעניינים אתכם או שאלות שמטרידות אתכם בהקשר התאילנדי-טבעוני, אל תהססו לכתוב לי (adi.sanook@gmail.com) או להגיב כאן.
תגובות