שלום לקוראי הניוזלטר הטבעוני של פברואר. החודש תמצאו פה מרק צפוני עם הרבה ירק וטעמים שונים מאוד מהמרקים התאילנדיים המוכרים, מנת אורז מוקפץ שונה מהאורז המוקפץ שאתם מכירים ופפאיה ירוקה כבושה שהיא מעדן אמיתי. ייתכן מאוד שבחודש הבא אודיע כאן על סדנאות בישול טבעוניות שיתקיימו בישראל באפריל. הדרך הטובה ביותר לקבל הודעה על תאריכים ומיקומים היא להירשם לניוזלטר ולקבל אותו במייל. אם עוד לא נרשמתם או אם יש לכם חברים שעשויים להתעניין, אנא הפנו אותם לעמוד ההרשמה.

מתכוני החודש בסאנוק

פָּאק קָאט ג'וֹר – מרק עלים עם עגבניות ותמרהינדי

מרק עם עגבניות, תמרהינדי ועלי חרדל. לא לוותר על הצ'ילי והשום

המרק שלמדתי להכין החודש, ששמו פָּאק קָאט ג'וֹר, לא מוגש במסעדות תאילנדיות רגילות. זה מתכון שמגיע משבט השָאן הצפוני, והם משוגעים על עגבניות ולא אוהבים סוכר. כדי לחדד עוד יותר את הטעמים, מתבלים אותו בתמרהינדי, שגם הוא חמוץ, ולא מאזנים אותו במתיקות. פשוט מגישים אותו עם אורז וזה מסדר את העניינים.
החרדל שמשתמשים בו נקרא פָּאק קֻוואנְג טֻונְג (מילולית: ירק קנטונזי) והוא נמצא בשלב הפריחה, שהיא כמובן צהובה. הוא קצת יותר מריר מסוגים אחרים של עלי חרדל. אם הייתם איתי בחודש שעבר אתם כבר יודעים שפיתחתי אובססיה קלה לצמח הירוק הזה. אני יודעת שלא קל למצוא אותו בישראל (לפעמים הוא נמכר בחנות הירקות האסיאתיים בשוק הכרמל ובחנויות הפיליפיניות בתחנה המרכזית), אבל לדעתי אפשר להחליף אותו בעלים ירוקים אחרים, כמו באק צ'וי או פָּאק בֻּונְג (תרד מים) ולא יקרה שום אסון. ככה זה כשחיים במדינה דלת ירוקים כמו ישראל.

גבעולי חרדל (מימין), עלים ופרחים (משמאל)

כדי להיות עוד יותר יוצא דופן, יש למרק הזה גם רוטב מיוחד, שמכינים מצ'ילי טרי וכוסברה קצוצה, מעורבבים עם כמה כפות מנוזלי המרק. טריק קטן ששווה ללמוד.

צ'ילי וכוסברה קצוצים. מערבבים עם קצת מנוזלי המרק

טיפ חשוב לשליטה בחמיצות

כשמבשלים משהו חמוץ כמו מרק עם עגבניות ותמרהינדי, יש שתי דרכים לסתור את החמיצות. האחת היא להוסיף סוכר. זה משהו שעושים המון במטבח התאילנדי, אבל זה לא בא בחשבון במתכונים שלמעלה, שלא אמורים להיות מתוקים בכלל. הדרך השנייה מאוד מנוגדת לאינסטינקטים שלנו: להוסיף מלח. זה עובד נהדר, אז אם טעמתם את המרק והוא היה לכם חמוץ מדי, אתם יודעים מה לעשות.

אורז מוקפץ עם תוספות

אורז ותוספות: טופו, שעועית ירוקה, כוסברה, מלפפון, שום פריך, רוטב צ'ילי וליים, בוטנים, קוביות ג'ינג'ר וצ'ילי, ליים מפולט, שאלוט פרוס

כן, כבר טעמתם אורז מוקפץ ונמאס לכם, אבל פה מדובר במתכון אחר לגמרי, שהוא גם סוג של סלט שהוא ארוחה שלמה. מה שחשוב הן התוספות, וכאן יש הרבה מקום למשחקים. בגרסה המינימלית מוסיפים פרוסות שאלוט ומלפפון, חתיכות ליים מפולט או פלחים לסחיטה, וקערית של רוטב מלוח-חריף-חמוץ מרוטב סויה, מיץ ליים ופרוסות צ’ילי ושאלוטס. בגרסאות עשירות יותר (כדאי ומומלץ) מוסיפים בוטנים, למון גראס, שעועית ירוקה, כוסברה, קוביות ג'ינג'ר ועוד.

פפאיה ירוקה כבושה

פפאיה כבושה עם צ'ילי, שום וזרעי כוסברה

אם אתם קונים פפאיה ירוקה (בוסר) כדי להכין סום טם, קנו עוד אחת והכינו ממנה פפאיה כבושה. זה קראנצ'י ומרענן, והמרקם של הפרי מאוד ייחודי ולא מזכיר שום דבר אחר. למתכון הזה יש יתרון גדול: הוא לא דורש מכם להחליט אם אתם מעדיפים כבישה במלח או בחומץ, כי הוא עושה שימוש בשניהם. הוא קצת מלוח, קצת מתוק וקצת חריף ומאוד טעים.

התמצאות באתר: ענן תגיות

זה נורא מעצבן: ככל שהתחלת להשתמש בטכנולוגיה מסוימת מוקדם יותר, כך גם תתיישני לפני כולם. המצטרפים המאוחרים משתמשים בשטיקים חדשים, ואילו במגרש המשחקים שלך הכל נבנה לפני כמה עשורים והנה נשארת מאחור. האתר שלי הוקם ב-2009 וברשת אין הרבה כבוד לוותיקים, כי אנשים רוצים לשכוח שאחת הפריבילגיות של להיות בחיים היא להזדקן.
לכן אני מרגישה צורך להתעכב על מה שהוא לדעתי אחת הדרכים הטובות ביותר להתמצא באתר שלי: ענן התגיות. פעם זה היה מודרני. היום זה כבר מיושן אבל זאת עדיין דרך טובה לסווג פוסטים לפי מילות מפתח ספציפיות. מחפשים מרקים? יש תגית מרקים. מחפשים כתבות ומתכונים מטראט? יש תגית כזאת. סלטים, מוקפצים, חומרי גלם ספציפיים וכן הלאה. ממליצה לכם לנסות.

צוף של פרחי קוקוס

צוף מפרחי קוקוס. ריחני ומעודן

לאחרונה הגיע לעיר מגוריי מוצר חדש וחמוד שאני מקווה לראות גם בישראל בקרוב: צוף מפרחי קוקוס – ממתיק טבעי טעים ורענן. הצוף הזה הוא חומר הגלם שממנו מכינים סוכר קוקוס. פשוט מבשלים אותו עד שהוא מסמיך מאוד ואז יוצקים לתבניות (ראו סרטון). בקבוק שמכיל 325 מ"ל צוף עולה 60 באט (כ-6 שקלים) והוא לא נורא מתוק אבל יש לו ניחוח עדין של קוקוס וטעים מאוד להמתיק איתו משקאות קרים וקינוחים. אחרי פתיחת הבקבוק אפשר להחזיק אותו במקרר במשך כשבוע.

כך מכינים סוכר מצוף של פרחי קוקוס:

צוף פרחי קוקוס מתוצרת תאילנד באמזון (נורא יקר)

השמנת!

שש וחצי בבוקר, אני על שביל צר בעיצומה של הליכת הבוקר היומית שלי בפארק הכושר. מולי רץ אדם מבוגר עם שיער שחור משחור (רוב הגברים בתאילנד צובעים את שיערם) והוא אומר לי: הָאֻו אוֹן? אני גרה פה מספיק זמן כדי לדעת שהאו און פירושו How old, אלא שאת הצירוף ld קשה להם לבטא. אני מנסה להעמיד פנים שלא הבנתי אבל הוא לא מרפה ושואל שוב. לבסוף אני עונה לו והוא אומר בגאווה מסוימת שהוא בן 69 וממשיך בדרכו. בסך הכל אינטראקציה ידידותית ושגרתית ביותר בתאילנד, שבה אנשים חייבים לדעת בני כמה אתם כדי לחשב את הסטטוס החברתי שלהם מולכם – מבוגרים מכם ראויים ליותר כבוד, צעירים מכם ליותר סלחנות.
לא מזמן הלכתי בשוק ואמרתי שלום לבעלת דוכן שאותה אני מכירה כמעט 20 שנה, כי גרתי בשכנות אליה בבית הראשון ששכרתי בעיר. יש בינינו חיבה רבה. היא הסתכלה עלי ואמרה: השמנת! כל בעלי הדוכנים מסביבה שמעו את זה. הגבתי בחיוך, כמצופה ממני. רצתי הביתה ועליתי על המשקל. לא השמנתי. זאת פשוט היתה הדרך שלה לומר שאיכפת לה ממני, וגם לתת לשאר בעלי הדוכנים לדעת שאנחנו ביחסים קרובים. עוד אינטראקציה תאית ידידותית שנחשבת לסופר-פוגענית במערב.
הדבר שקשה להתרגל אליו הוא הנושאים שבהם מותר פה להיות ישירים לגמרי, והנושאים האחרים שבהם אוי ואבוי אם תשאלו שאלה ישירה. גיל ומשקל – אין בעיה. כנ"ל גם סטטוס משפחתי, מקום מגורים, מדינת מוצא, לאן אתם הולכים וכמה כסף אתם מרוויחים. יסתכלו עליכם מוזר אם תסרבו לענות. לעומת זאת, כמעט כל השאלות שמתחילות ב"למה" הן מאוד לא מנומסות, כי "למה" מבטא ביקורת, וביקורת היא טאבו רציני פה.
אם, למשל, הזמנתם בעל מקצוע לבצע עבודה בביתכם ושאלתם אותו למה בחר לעשות משהו בצורה אחת ולא אחרת, זה לא מנומס. אם שאלתם טבח למה הוסיף מרכיב מסוים לאוכל, גם זה עלול להיות פוגעני. כדי לשפר את התקשורת צריך למצוא דרכים אחרות לשאול שאלות שבשבילנו הן טבעיות וניטרליות לגמרי. אפשר לומר משהו כמו "סיליקון זה חומר טוב?”, או "זה טעים עם שום ורוטב דגים?”, ואז ייתכן שתקבלו הסבר למה בחרו להשתמש בהם.

מוזמנים לבלוסקיי

מי שעוקב אחרי בטוויטר אולי שם לב שאני כמעט לא נמצאת שם. בחודשים האחרונים אני מבלה בעיקר ברשת החברתית בלוסקיי והיא מאוד נעימה לי. לאחרונה הרשת נפתחה לציבור הרחב ואתם מוזמנים לעקוב אחרי שם.

זה הכל להפעם. אשמח לשמוע מכם, להיענות לבקשות ולענות לשאלות. נתראה שוב בחודש הבא.

תגיות: טבעוני, ניוזלטר טבעוני

כתובת טרקבק | RSS תגובות