מאי 30 2024

ניוזלטר טבעוני מס' 17, מאי 2024 כתבות

מדור: כתבות

שלום וברוכים הבאים לניוזלטר של מאי 2024.
החודש גיליתי מנה קיצית מיוחדת עם אבטיח צונן וטופינג פריך, וסוף סוף העליתי לבלוג את המתכון האדיר של שבט השאן לאורז דביק צהוב. בהשראת הפסח הישראלי העליתי גם מתכון לאבקת אורז קלויה שתוכל לשמש אתכם להכנת קניידלעך בשנה הבאה, ובינתיים כדאי להוסיף אותה לסלטי לארב, למרקים ולרטבים קרים. בנוסף, אני חונכת פורמט חדש במתכונים, שנקרא "דמיינו טיקטוק” ומדווחת על ספר הבישול של הסדרה Avatar – The last airbender ועל הסיבות שבגללן התאים לא עושים יותר ילדים.

אם יש לכם חברים שעשויים להתעניין בניוזלטר, אנא הפנו אותם לעמוד ההרשמה.

אורז דביק צהוב עם חלב קוקוס ושאלוטס פריכים

אורז דביק צהוב עם שאלוטס

אורז דביק צהוב עם שאלוטס

בסדנאות שערכתי השנה בישראל הכנו מתכון שטעמתי אצל בני שבט השאן המתגוררים בקצה הצפוני של תאילנד – אורז דביק צהוב בציפוי שאלוטס פריכים. בסדנה הטבעונית חרגנו קצת מהגרסה השאנית והוספנו לטופינג גם קוקוס טחון קלוי. התוצאה היתה מוצלחת מאוד ואכלנו אותה עם המטבל הצפוני נָאם פְּריק אוֹנְג, שאת המתכון הטבעוני שלו פירסמתי כאן לא מזמן.
אורז דביק הוא מנה שדורשת קצת תכנון מראש כי צריך להשרות את האורז לפני שמאדים אותו, אבל מעבר לזה הוא לא מצריך יותר מדי התעסקות. במתכון הזה, בדומה לאורז הדביק שאוכלים עם הקינוח המפורסם "מנגו סטיקי רייס", מעשירים את האורז בחלב קוקוס חם ונותנים לו להיספג באורז לפני שמגלגלים אותו לכדורים. הטכניקה של הכנת השאלוטס הפריכים תוכל לשמש אתכם בהרבה מתכונים אחרים.

שאלוטס פריכים. מרכיב שימושי מאוד במטבח התאי

שאלוטס פריכים. מרכיב שימושי מאוד במטבח התאי

לכבוד הקיץ שהגיע, מנה קצת ביזארית

אבטיח עם טופינג פריך. טעים ביותר

אבטיח עם טופינג פריך. טעים ביותר

אם כבר הכנתם שאלוטס עם קוקוס קלוי כדי לפזר מעל האורז הדביק, אפשר לנצל את התערובת הפריכה הזאת לשימושים נוספים. הנה מנה שמקובל להגיש בקיץ בתאילנד (אפריל-מאי): אבטיח צונן עם קישוט של שאלוטס וקוקוס קלוי, וכמה עלי כוסברה כדי לאתגר את בלוטות הטעם. צריך קצת פתיחות כדי לנסות את השילוב הזה (אפשר לוותר על הכוסברה אם לא אוהבים) אבל אני יודעת שאתם אוהבים אתגרים.

שימוש חדש למרכיב יסוד במטבח התאי

אבקת אורז קלוי. לא לטחון יותר מדי

אבקת אורז קלוי. לא לטחון יותר מדי

מאחר שהשנה ביליתי את חג הפסח בישראל, נחשפתי לכמה וכמה מתכוני קניידלעך משפחתיים אבל רק כשחזרתי לתאילנד סיפרה לי חברתי מאיה על הטריק התאילנדו-אשכנזי שלה להכנת קניידלעך, עם אבקת אורז קלוי במקום קמח מצה.
האבקה הזאת היא מרכיב חשוב במטבח התאי ומוסיפים אותה לסלטים כמו לָאאבּ (יש מתכון בספר הטבעוני), למרקים ולרטבים פיקנטיים. עוד לא ניסיתי להכין איתה קניידלעך אבל זה נשמע כמו רעיון מצוין ומאיה אומרת שכמעט אי אפשר להבחין בהבדל בינה לבין קמח המצות. זה גם פתרון טוב לרגישים לגלוטן. קל מאוד להכין אותה בבית והטעם הקלוי שלה ממש ממכר.

אורז יסמין קלוי לאבקת אורז. זהירות לקראת סוף הקלייה

אורז יסמין קלוי. זהירות לקראת סוף הקלייה

ניסיון חדש: דמיינו טיקטוק

אם להיות מציאותית, לאתר כמו שלי, שמבוסס בעיקר על טקסט ותמונות ולא על סרטוני וידאו, אין סיכוי להצליח בימים אלה כי רוב האנשים כבר לא אוהבים לקרוא. אבל כששאלתי אנשים איך הם משתמשים במתכוני וידאו הבנתי שיש שני סוגים עיקריים: צופים בווידאו רק כדי לקבל רעיונות, או, אם הסרטון מביא מתכון מדויק ורוצים להשתמש בו, רושמים את הפרטים ושומרים במחשב או בסלולרי. הצורך לשמור את המידע בטקסט יצוץ גם אם אילתרתם עם כמויות לפי העין ותרצו לשחזר את ההצלחה.
מאחר שלרוב הקוראים יש בעיה עם טקסטים ארוכים גם אם זה אומר שהם יידעו פחות על מה שהם מבשלים, החודש אני מנסה פורמט חדש שנקרא "דמיינו טיקטוק". בסוף המתכון אביא גרסה מקוצרת מאוד של שלבי ההכנה, שאולי תשרת את חסרי הסבלנות. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

מתכונים מארבע האומות

לפני כמה חודשים הגיע לנטפליקס העיבוד המחודש לסדרת המופת המצוירת "Avatar, the last air bender” (או בעברית, “כשף האוויר האחרון"). בתוך דקות הצופים התפלגו לשני מחנות קיצוניים – אוהבים ושונאים. רוב האוהבים הם צופים שלא הכירו את הסדרה המצוירת, ורוב השונאים הם מעריצים של הסדרה המצוירת, המקורית.
צפיתי בסדרה המצוירת בערך 30 פעם ותמיד הסתקרנתי מהאוכל שמוגש שם. למי שלא ראה, סיפור המסגרת הוא על ארבע אומות – מים, אדמה, אש ואוויר – ולכל אחת מהן יש מאכלים טיפוסיים, שעוזרים לאפיין אותה בצורה מדויקת ורבת רבדים.
הנאמנות של האנימטורים לפרטים הקטנים ביותר מעוררת הערצה. הכלים, המרכיבים ושיטות הבישול הם בדיוק כמו אלה שאפשר לראות בכל רחוב בדרום ובצפון מזרח אסיה, וזה לא מובן מאליו בסדרות אמריקאיות. רק לאחרונה הבנתי שיש לזה הסבר פשוט: האנימציה נוצרה באולפנים בדרום קוריאה ועוצבה על ידי אנשים ממדינות האיזור.
במקרים רבים האוכל בסדרה לא מוצג בצורה מגרה במיוחד. לאומת המים יש צלי שזיפי ים דוחה בעליל. באומת האדמה מגישים בצק לא מטוגן בצורת אָנג (האווטר), כדי לחגוג את היום שבו האווטר לא בושל בשמן רותח. אנג עצמו אוהב דברים חריגים כמו מיץ בננה ובצל. כל זה לא הרתיע את השפית האמריקאית ג'ני דורסי, שפיתחה את המתכונים לכל המנות המוזרות האלה ואספה אותם לספר מקסים.

עוגיות הירח של יואה. מתכון מתוך הספר

עוגיות הירח של יואה. מתכון מתוך הספר

זהו ספר רשמי של הסדרה, לכן דורסי הורשתה להשתמש בציורים המקוריים מתוכה. הספר לא טבעוני אבל יש בו די הרבה מנות ללא מרכיבים מהחי, בין השאר כי נוודי האוויר הם צמחונים עם חיבה מיוחדת לממתקים ולקינוחים.

קארי טופו ועדשים של אומת נוודי האוויר

קארי טופו ועדשים של אומת נוודי האוויר

היוטיובר מיסו האנגרי סוקר את פרק התה בספר הבישול של "אוואטר"

אין כסף, אין ילדים

תאילנד מדינה מוזרה בכל הקשור לילודה. השיקול העיקרי פה אם להביא ילדים לעולם הוא כלכלי, וכמעט שאין שיקולים אחרים. לפי הסקרים, 60 אחוז מהתושבים חוששים שאינם מרוויחים מספיק כדי להביא ילד לעולם. בדרך כלל, מיעוט לידות זו תופעה שמאפיינת כלכלות מפותחות, כמו יפן, סינגפור ודרום קוריאה. אבל בתאילנד, שנחשבת למדינה מתפתחת (כלומר עדיין לא עשירה), זה קורה עוד לפני שהמדינה התעשרה. עם ממוצע של 1.1 ילדים למשפחה, היא ניצבת במקום השני בילודה נמוכה בדרום מזרח אסיה. רק בסינגפור יש ילודה נמוכה יותר – 0.7 ילד למשפחה. להבדיל מכמה משכנותיה המוסלמיות (מלזיה, אינדונזיה), השימוש באמצעי מניעה מאוד נפוץ פה, והמגמות האלו הובילו למצב שבו בשלוש השנים האחרונות יש בתאילנד יותר מיתות מאשר לידות.
לאור הנתונים האלה אפשר לצפות שהמדינה תארגן קמפיין להעלאת הילודה ואולי אף תחליט לשאת בחלק גדול יותר של העול הכלכלי. אם לא, היא תצטרך לשלם ביוקר על אוכלוסיה מזדקנת ענקית וכוח עבודה שהולך ומצטמצם.
ערוץ החדשות הסינגפורי CNA יצר סרט מעניין על הנושא.

זה הכל להפעם. נתראה שוב בסוף החודש הבא (סביר יותר שזה יהיה בתחילת יולי כי בסוף יוני אהיה בנסיעות).

פוסטים קשורים

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות