אוגוסט 04 2009
ארוחת הבוקר שלי, הבוקר
כשגרתי בישראל תמיד היה מצער אותי לגלות כמה קשה להשיג שווארמה טובה בבוקר. אם לומר את האמת, ההחלטה הסופית שלי לבוא לגור פה נפלה ביום אחד בשעה 06:00, כשמשפחה שפגשנו באיזה פארק לאומי הביאה לאוהל שלנו צלחת מלאה חזיר על האש, כדי שלא נמשיך לטייל בלי ארוחת בוקר. במדינה כזאת, הרגשתי באותו רגע, אני יכולה להיות רגועה לגמרי. עד כדי כך אני קרניבורית.
את תאוות הבשרים שלי מספקת בזמן האחרון שלישיית טבחיות כשרוניות להפליא, שמתמחה בעוף מטוגן, אורז דביק וסלטים איסאניים מגוונים, כמו סום טם (בשני סגנונות – תאי ולאוס), סלט מעולה מגזר תירס וביצים כבושות במלח, וסוגים שונים סלטי בשר המכונים לארב. בזמן שאני מחכה להזמנה שלי אני לומדת מהבנות את הטריקים שלהן.
מבחינתי, העוף המטוגן של התאים הוא אחד מפלאי תבל. התאהבתי בו בתקופה שלא היו לי גז ומקרר בבית, קודם כל בגלל הפורמט הנוח שבו הוא נמכר בשוק: בכלי קלקר על מצע של אורז, עם כמה פרוסות מלפפון ועלי כוסברה, שקיק של מרק עוף צח ושקיק של רוטב צ'ילי מתוק בצד – רק לשים בקעריות ולאכול. אבל אם חשבתם, כמוני, שאין דבר פשוט יותר מעוף מטוגן, מתברר שיש כמה דברים שצריך לדעת בדרך לביצוע מושלם.
העוף המטוגן של השלישיה המופלאה. עם סום טם תאי ואורז דביק
לאט לאט אני מתחילה להבחין בין אמנים אמיתיים של עוף מטוגן – שמוציאים אותו מהווק עם ציפוי דק ופריך, לבין אנשים קצת פחות מוכשרים, שהעוף שלהם מצופה בשכבה עבה של בלילה נוזלית למחצה שחדרה אל חלקיו המוכמנים של העוף ולא באה במגע עם השמן הרותח. הנסיונות שעשיתי בעצמי היו מבישים למדי: הבלילה היתה נשרפת לפני שהבשר היה מוכן, ונאלצתי לחתוך אותו לחתיכות קטנות יותר כדי לעקוף את הבעיה.
דווקא כשמדובר בעוף מטוגן, התאים, שאוהבים לחתוך הכל לחתיכות בגודל ביס, מעדיפים לחתוך אותו לחתיכות גדולות: רבעים או שמיניות. אחרי הטיגון הם חותכים אותו בסכין אימתנית בצורה מאוד לא מקובלת במערב, שמתעלמת מהמבנה האנטומי של העוף ועוברת דרך העצמות. יש חלקים שמושארים שלמים, כמו פולקעס, וחלקים אחרים נחתכים עם העצמות לפירורים ממש – למשל הגב. התאים מאמינים שחיתוך העצם בצורה כזאת מעלה את כמויות הסידן באוכל.
המתכון של שלישיית הבנות – שבזכותו הן ראויות לאות הלמה-למה-למה – כולל המון שיני שום תאי קטנטן, מעוכות קלות במכתש על קליפותיהן, שאותן מוסיפים לבלילה.
זה נראה ט-ע-י-ם!!!!
נראה מעולה! ממש עושה חשק. אני באופן אישי חובבת מושבעת של אגז בנדיקט לארוחת בוקר. רוצה להזמין אותך ואת הגולשים לבלוג שלי…
ליטל, זה קצת בוטה מדי בשביל הבלוג המעודן שלי. אשמח אם תמצאי סיבות אחרות להגיב לפוסטים מלבד קידום האתר שלך.