ספטמבר 30 2024
ניוזלטר טבעוני מס' 21, ספטמבר 2024
שלום לקוראי המהדורה הטבעונית של ספטמבר. החודש למדתי להכין שני מתכונים טבעוניים: סלט אורז דרומי צבעוני וטעים מאוד ובמיה מוקפצת ברוטב סויה ושום פריך. אני דווקא לא ממעריצי הירק הזה, אבל המתכון יצא טוב והבנתי שזאת עדיין עונת הבמיה בישראל. אם יש לכם חברים שעשויים להתעניין בניוזלטר, אנא הפנו אותם לעמוד ההרשמה. אם בא לכם לעזור לי להתקיים, קנו לי כוס קפה. תודה!
סלט אורז – קָאוֹ יָאם
סלט אורז טבעוני. עלי חרדל, נבטי שעועית, גזר, מנגו בוסר, שעועית ירוקה, למון גראס, כרוב סגול, קוביות ליים, עלי קפיר ליים, צ'ילי טרי, קוקוס קלוי, גרעיני חמניות קלויים
סלט האורז של דרום תאילנד הוא גם מאכל מלזי פופולרי, שם הוא נקרא Nasi Kerabu. מדובר באחת המנות הכי צבעוניות בתפריט התאילנדי כולו, ובדרך כלל מסדרים סביב ערימת האורז לא פחות מ-12 מרכיבים. תשמחו לדעת שבשלנים דרומיים ממליצים לא להתחרפן אם חסרים לכם מרכיבים מסוימים שאפשר להשיג רק בדרום תאילנד. מגוון התחליפים האפשריים הוא גדול מאוד.
בחיפושי אחר מתכונים לסלט זיהיתי שני סגנונות עיקריים: בראשון מגישים את האורז עם מיליון תוספות לצד קערית עם רוטב ומערבבים הכל ביחד על השולחן. בשני מכינים משחה סמיכה מתבלינים טריים (למשל גלנגל, כורכום, קרצ’אי, למון גראס), מערבבים אותה עם האורז בידיים ואז מוסיפים את שאר חומרי הסלט. המתכון שהבאתי הוא מהסוג הראשון.
סלט אורז מפרובינציית יאלה, עם משחת תבלינים ועשבי תיבול
הנה הבת החמודה של שף יוֹד מלמדת אותו להכין סלט אורז טבעוני לרגל יום האב, שבו בריאותו של אבא חשובה לה במיוחד.
במיה ברוטב סויה ושום פריך
במיה ברוטב סויה ושום פריך
אני לא מסכימה עם הטענה שבמיה נמצאת ברשימת המרכיבים שאפשר רק לאהוב או לתעב. בשבילי היא איפשהו באמצע, והרבה מאוד תלוי באיכות הירק לפני הבישול וביכולות של הטבח. נוטים לחשוב על במיה כעל ירק מזרח תיכוני, אבל למעשה הוא נפוץ גם בדרום מזרח אסיה ובהודו. בתאילנד משתמשים בבמיה בעיקר כשהיא מאודה בשלמותה ומוגשת עם מטבלי נאם פריק או לון.
כשקונים במיה כדאי לבחור את התרמילים הקטנים והצעירים ביותר. הם רכים ואינם סיביים כמו התרמילים המבוגרים. המתכון של החודש הוא באווירה סינית ושיטת ההכנה שלו מעניינת: מבשלים את הירק קלות לפני שמקפיצים אותו עם הרבה רוטב. אפשר להשתמש בשיטה הזאת כדי להקפיץ ירקות אחרים.
אם אתם צמחונים, פירסמתי מתכון במיה נוסף שכולל ביצים.
קרטל הסמים שיש לו מדינה
העיתונאי המצוין פטריק ווין כותב כבר שנים על תעשיית הסמים בדרום מזרח אסיה ולאחרונה הוציא ספר שני על הנושא, "נרקוטופיה”. ווין הצליח להגשים חלום ולהיכנס לטריטוריית ה-Wa, מדינה שהיא קרטל סמים שמייצר אחוז גדול מהמת'אמפטמינים בעולם. וָוא שייכת רשמית למיאנמר אבל בפועל זאת אוטונומיה שאפילו הצבא הבורמזי לא יכול להיכנס אליה בלי אישור מיוחד. היא שוכנת בצפון מזרח מיאנמר, על הגבול עם סין. יש בה כ-600 אלף תושבים, שמפוזרים על פני שטח הררי גדול ולא ידידותי לחקלאות. פעם גידלו שם אופיום באיכות מעולה, אבל במציאות הנוכחית הרבה יותר קל להקים שם מפעלים לייצור סמים סינתטיים. ההשקעה במפעלים האלה, וגם חומרי הגלם, מגיעים מסין. כצפוי, הכסף שמרוויחה מדינת וָוא מעסקי הסמים מממן בעיקר הוצאות צבאיות ופחות בתי ספר ובתי חולים.
על אף מספר התושבים הזעום, וָוא מצליחה לשמור על עצמאות מול בורמה, סין וארה"ב. ווין מסביר שחלק ממנהיגי המדינה סברו שיש לכרות ברית עם האמריקאים כדי לשרוד, אך השידוך הזה לא צלח. חלק גדול מהספר מבוסס על ראיונות שערך ווין עם אחד המנהיגים האלה, ששיתף פעולה עם האמריקאים וחי כיום מחוץ לגבולות הוָוא.
אחד הנושאים המעניינים שווין מעלה הוא ההבדל בין המדיניות האמריקאית לזו הסינית ביחס למדינות שכנות שמייצרות סמים. לארה"ב יש את מקסיקו, לסין יש את וָוא. לדבריו, הסינים לא מנסים לחבל בעסקים של הָווא כי הם יודעים שאם יפרקו את הקרטל של המדינה יבואו במקומו המון ארגונים קטנים ויהיה הרבה יותר קשה לשלוט בהם. האמריקאים, לעומת זאת, ניסו ליישם בדרום מזרח אסיה את המדיניות שלהם בדרום אמריקה – מלחמת חורמה בקרטלי הסמים – וזה לא עבד. לוָוא יש הסכם עם סין, שהסמים שלהם לא יימכרו בסין. לכן מעבירים אותם לתאילנד. משם הם מיוצאים לכל העולם ו(כמעט) כולם מרוצים.
פטריק ווין מתראיין אצל ג'ורדן הרבינג'ר:
זה הכל להפעם. אתם מוזמנים להגיב כאן או לכתוב אלי.
תגובות