נובמבר 30 2024
ניוזלטר מס' 23, נובמבר 2024
שלום לקוראי הניוזלטר. החודש אחלוק איתכם מתכון נחמד ופשוט לסלט חביתה ועשבי תיבול, עם ניחוח נהדר של למון גראס. בלית ברירה החלטתי לפרסם הפעם את המתכון שלי למשחת צ'ילי קלויה, שלדעתי שווה לקנות את הספר הטבעוני שלי רק בשבילו. האם זאת ירייה ברגל? כנראה שכן, אבל הרגל שלי כבר מלאה חורים ממילא. עוד בניוזלטר: חשבון מים שנשאר יבש, סופר-פוד שמכיל ציאניד ופשעים חמורים במתחמים הסיניים בדרום מזרח אסיה. אם יש לכם חברים שמתעניינים באוכל תאי ובתאילנד, אנא הפנו אותם לעמוד ההרשמה לניוזלטר. זה בחינם. אם בא לכם להיות נחמדים אלי, אתם מוזמנים לקנות לי כוס קפה.
סלט חביתה ולמון גראס
החומרים לסלט
לתאילנדים יש סלט ביצים שנקרא יָאם קָאִי דָאוֹ (סלט ביצי עין), שהפופולריות שלו נמצאת בירידה כי הוא עשוי מביצים מטוגנות בשמן עמוק, ובימינו לא כולם פה מרשים לעצמם את הקלוריות. המתכון החדש שמצאתי עוקף את המכשלה הזאת כי הוא עשוי מחביתה מטוגנת בסגנון המערבי – כלומר עם מעט מאוד שמן.
הסלט אחרי ערבוב עם הרוטב ועשבי התיבול
אם אתם לא צמחונים או טבעונים תוכלו להשתמש במשחת צ'ילי קלויה (nam prik pao) שקניתם באחת החנויות למוצרים מהמזרח, או במשחת טום יאם. בכל מקרה, אני ממליצה מאוד להכין את המשחה בבית. ראו מתכון בהמשך.
סלט טופו ולמון גראס
החומרים לסלט
גרסה טבעונית לסלט עם החביתה. הכנתי אותו עם טופו רגיל ועם טופו משי והוא יצא טעים מאוד בשתי הגרסאות.
הסלט והרוטב. אפשר להגיש אותם לשולחן ככה כדי שהסלט יישאר פריך
משחת צ'ילי קלויה טבעונית
משחת צ'ילי קלויה מתוצרת בית. שווה את ההשקעה
משחת צ'ילי קלויה, שנקראת לפעמים ריבת צ'ילי, היא אחד המרכיבים הכי טעימים ושימושיים במטבח התאי. בתאילנד אפשר לקנות גרסאות טריות לא טבעוניות (המשחה מכילה שרימפס מיובשים) בדוכנים שמתמחים במשחות קארי. אם לא גרים ליד שוק אפשר לקנות צנצנת של אחד היצרנים הגדולים בכל חנות מכולת וסופרמרקט, אבל זה הרבה פחות טעים.
משחת צ'ילי קלויה (נאם פריק פאו) של מה-פראנום
אם אתם צמחונים או טבעונים יש לכם בעיה. המשחה הקנויה הטבעונית לא כל כך טעימה.
למזלכם יש לי מתכון טבעוני יוצא מן הכלל. ההכנה בבית דורשת קצת עבודה אבל היא מאוד משתלמת, כי המשחה נשמרת היטב במקרר במשך שישה חודשים לפחות ואפשר לעשות איתה המון דברים, כולל למרוח על הלחם בטוסט גבינה.
הנה כמה מתכונים עם משחת צ'ילי קלויה:
ביצה מתפוצצת
ביצים מאודות
סלט תרד מים פריך
טום יאם קרמי
סלט פרחי בננה
עוף עם קשיו
חותמת הכשרות של אנקל רוג'ר
הקומיקאי, היוטיובר והמסעדן אנקל רוג'ר (כן, הוא פתח מסעדה במלזיה!) פירסם החודש וידאו חדש שבו הוא בוחן את מתכון הפאד תאי של פיילין, כוכבת היוטיוב ומחברת ספרי הבישול התאילנדית שהיגרה לקנדה. כצפוי, הוא נותן לה ציון גבוה ומכתיר אותה כ”דודה” רשמית, ובצדק גמור. כדאי לצפות בווידאו. הוא גורם לפאד תאי להיראות ממש קל להכנה.
אוכל ופערים חברתיים על המסך
אוֹקבָּאבּ (Chutimon Chuengcharoensukying) במסעדה המשפחתית
הסרט התאי "רעב" (Hunger), שיצא בשנה שעברה, זכה לחשיפה גדולה בנטפליקס ולביקורות טובות ממבקרים מערביים. החודש קיבלה השחקנית הראשית שלו, אוֹקבָּאבּ (+ שם משפחה רשמי ארוך שאף אחד בתאילנד לא משתמש בו), פרס אמי על משחקה בו. זוהי הפעם הראשונה ששחקן תאי כלשהו זוכה באמי.
אוקבאב מקפיצה בשר יוקרתי תחת השגחתו של השף הרשע (מימין)
במרכז העלילה עומד שף אכזרי וחסר מוסר, שמגייס לעבודה טבחית צעירה ממסעדת פועלים משפחתית בבנגקוק. כמו סרטים תאילנדיים רבים, "רעב" מעביר מסרים בלי שום סאבטקסט או עידון. הכל ישר לפנים וקצת קרינג’י לפרקים. הרמה הוויזואלית שלו הרבה יותר גבוהה: הוא נראה ומצולם מצוין, אם כי חלק מהצילחותים כבר יצאו מהאופנה מאז שהוא צולם, תודה לאל.
בגלל שהוא עוסק באוכל תאי ובפערים החברתיים הקיצוניים בתאילנד צפיתי בו עד סופו בעניין רב, אבל חוששתני שהוא ממש לא מתאים לצמחונים, לטבעונים ולרכי לב באופן כללי.
איש עשיר מלקק את הצלחת. חזירות חסרת גבולות
אם אתם לא מצליחים למצוא את הסרט בנטפליקס הקרוב לביתכם, תוכלו להפעיל VPN ולמצוא אותו בנטפליקס-תאילנד.
רעיל ומועיל
צָ'איַה (Cnidoscolus aconitifolius), שיח שעליו דומים לעלי פפאיה, הוא צמח עתיר תכונות טובות, רעות ומוזרות. עלי הצ'איה מזינים יותר מכל ירק עלים אחר. הם מכילים חלבון, ברזל, סידן, ויטמינים ונוגדי חימצון, ונחשבים למועילים נגד מחלות לב וכליות, השמנת יתר, עצירות, לחץ דם וסוכרת. בימינו הצמח נחשב כמובן לסופר-פוד. בתאילנד הוא גדל פרא ולא ראיתי אותו נמכר בשווקים, תיכף תבינו למה.
צ'איה. הגיע לתאילנד מדרום מקסיקו
התכונה הכי מעניינת של עלי הצ'איה היא שהם מכילים כמויות גבוהות של חומצה גלוטמית, חומר טבעי (חומצת אמינו שמיוצרת גם בגוף האדם) שמחזק טעמים של מרכיבי מזון. חומצה גלוטמית שהתרכבה עם נתרן היא מונוסודיום גלוטמט (MSG), תוסף המזון הפופולרי ביותר בעולם. בתאילנד אפשר לקנות את עלי הצ'איה בעיקר כאבקה שאותה מוסיפים לאוכל או מכינים ממנה תה (דל בקפאין). במפתיע, לעלים עצמם אין יותר מדי טעם.
הבעיה העיקרית עם עלי הצ'איה היא תכולה גבוהה של ציאניד, חומר רעיל שאמנם אפשר להיפטר ממנו אם מבשלים או קולים את העלים, אבל מאוד לא מומלץ לגעת במיץ הלבן שמופרש מהצמח כשהוא נחתך, ומסוכן לתת לו לבוא במגע עם רקמות ריריות בגוף. מגע עם העיניים, למשל, עלול לגרום לעיוורון. בישול העלים במשך 20 דקות מנטרל את הציאניד, אבל אסור לבשל אותם בכלי אלומיניום כי זה יוצר תגובה כימית שגם היא רעילה. כל הסכנות האלה יכולות להסביר מדוע רוכלים בשוק לא מעוניינים להחזיק את עלי הצ'איה בדוכנים. מי שמעוניין יכול לקטוף אותם בעצמו או לקנות את האבקה המוכנה בצנצנת.
הצינור
חשבתי שתרצו לראות איך מגיעים חשבונות המים לבתים שאינם רבי קומות בתאילנד – כלומר אל רוב הבתים במדינה. הפטנט הוא צינור פלסטיק כחול קשיח באורך של כ-10 ס”מ, אטום מצידו העליון. מגלגלים את החשבון לגליל דק ומכניסים אותו לצינור מלמטה. את הצינור תולים בדרך כלל בכניסה לבית.
חשבון המים נשאר יבש
זהו פיתרון למצבים שבהם אין תיבת דואר בכניסה, או שיש אבל היא לא אטומה למים. בלי הצינור הזה, הגשמים הרבים יהפכו את חשבון המים לסמרטוט רטוב לפני שהדייר יספיק להגיע אליו (למען האמת גם איתו זה קורה לפעמים). לחשבונות החשמל, אגב, יש קופסת פלסטיק ייעודית אחרת, הרבה פחות יעילה.
חוסכים אורות, מבזבזים חיים
לפני המלחמה הנוכחית, בכל ביקור בקיבוץ שבו גדלתי במועצה האזורית אשכול בני משפחתי וחברי היו מספרים לי כמה מסוכן לנסוע בכביש 232 (כן כן, הכביש הזה). הסיבה: פועלים תאילנדים רוכבים בו על אופניים בלי אורות וקל מאוד לפגוע בהם בטעות. פה בתאילנד, כשאני יוצאת להליכה מוקדם מאוד בבוקר, או בערב כשרק מתחיל להחשיך, אני תמיד מופתעת ממספר כלי הרכב שנהגיהם לא טורחים להדליק פנסים על אף שאלו השעות המסוכנות ביותר. שאלתי חבר תאי למה זה קורה ומתברר שלא מעט נהגים פה חושבים שלהדליק את אורות הרכב עולה להם כסף. בניסיון לחסוך את הכסף הדמיוני הזה הם מְסַכְּנִים חיים.
הציעו לכם עבודה בתאילנד? היזהרו
רק לעיתים רחוקות יש לי הרגשה שתאילנד היא מקום מושחת ואפל. הביטחון האישי כאן גבוה מאוד (בעיקר לאנשים שאורח חייהם שקט ורגוע) והתופעות הבעייתיות מטואטאות יפה-יפה מתחת לשטיח. פטאיה, כידוע, היא עיר נהדרת לתיירות משפחתית.
החוק בתאילנד מקשה על חברות ותושבים זרים להשתלט על עסקים וקרקעות, אבל אצל שכנותיה – קמבודיה, לאוס, מיאנמר – המצב הכלכלי הרעוע והשחיתות השלטונית הן הזמנה פתוחה למעצמה האזורית – סין – שמבטיחה פיתוח והשקעות. אני לא לגמרי קונה את הסנטימנט האנטי-סיני ששולט בשיח ובתקשורת המערביים. סין היא כוח דורסני ומושחת בדיוק כמו שאר המעצמות בעולם. למדינות בדרום מזרח אסיה אין ברירה אלא לכבד את הכוח הזה.
המתחם הסיני במשולש הזהב. מתוך סרט של סוכנות בלומברג
ב-15 השנים האחרונות סין הקימה במדינות הסביבה "מתחמים כלכליים מיוחדים" (Special economic zones), שמאפשרים לה להשתלט על אזורים שלמים בהסכמה ממשלתית של המדינות המארחות. במקרים רבים הפעילות שם מנוהלת על ידי אירגוני פשע שמשקיעים בעסקי הימורים, בזנות, בסמים ובתרמיות אונליין. סין נהנית לטפח את הענפים האלה ולהרוויח מהם כשהם מתרחשים מחוץ לתחומיה. בתוכה פעילויות מסוג זה אסורות בהחלט.
מתחם הקזינו הסיני "קינגס רומנס" בלאוס. מתוך סרט של סוכנות בלומברג
לו רק משהו מכל הכסף הזה אכן היה מטפטף לידי התושבים המקומיים אפשר היה לדבר על השפעה חיובית. בפועל, מי שמרוויח מהסידור הזה חוץ מסין הוא הממשלה המקומית, שמקבלת אחוזים מהפעילות. האזרחים, במקרה הטוב, הם רק כוח עבודה זול.
אזרחי לאוס על המדרכה במתחם הקזינו
בקמבודיה ההשתלטות הזאת בולטת מאוד במקומות כמו עיר החוף סִיהָנֻוקְוויל, שנהרסה ונבנתה מחדש על ידי חברות סיניות. כדאי לצפות בווידאו של יוטיובר המסעות Sabbatical כדי להבין איך זה נראה. סבטיקל אינו עיתונאי אבל הוא דובר סינית ומצליח להביא את רוח הדברים. העיר הפכה למרכז פשע והימורים – מעין מקאו מעלי אקספרס. בסיהנוקוויל יש כיום בעיקר בתי קזינו, זנות, בנייני ענק וקניונים סיניים ריקים.
ההיבט החמור ביותר של המתחמים הסיניים הוא הסחר בבני אדם. השיטה הנפוצה היא להציע לאנשים עניים – בעיקר מדרום מזרח אסיה, ממזרח אירופה ומאפריקה – עבודה בתנאים טובים בתאילנד. מיד עם הגיעם לבנגקוק הם נחטפים ומועברים לקמבודיה, ללאוס או למיאנמר, דרכוניהם נלקחים מהם והם נכלאים בבניינים שמהם קשה מאוד לצאת.
החטופים מאוימים בכל דרך אפשרית כדי שימשיכו לעבוד בתרמיות קריפטו, סחיטה, בתי קזינו, הימורים אונליין ויחסים רומנטיים מזויפים. בשנים האחרונות לא עובר שבוע בתאילנד בלי דיווחים על אזרחים שנפלו בפחים השונים שנטמנו להם על ידי מיזמים כאלה.
הוראות לביצוע תרמיות רומנטיות, מתוך הסרט של DW
סבטיקל אומר שכשהחטופים הם אזרחי סין, ממשלת סין לוחצת על המדינות שאליהן הגיעו ובמקרים רבים הם משוחררים. בתאילנד, למשל, נתפסו החודש לפחות שני מקרים של כלי רכב מלאים באזרחים סינים שהוברחו לעבודה במתחמים האלה במיאנמר. לדברי סבטיקל, רוב המתחמים שבהם שהו עובדים בכפייה בסיהנוקוויל עברו לעיר קטנה ליד הגבול עם וייטנאם כשהמשטרה הקמבודית הציקה להם משום שהביאו לשם חטופים אזרחי סין. כשמדובר באזרחים של מדינות אחרות, אין מי שיעזור. הוועד למלחמה בסחר בבני אדם בקמבודיה מעריך שבמתחמי העבדים במדינה מוחזקים לפחות 150 אלף איש.
אגב, תוך צפייה בסרטונים על הנושא עולות לי ביוטיוב הצעות עבודה מסתוריות המיועדות לאנשים דוברי אנגלית. הדרישות: אמפתיה, יכולת להקשיב, מנהיגות. נשמע כמו הצעה בוטה לעבודה בתרמיות קריפטו או רומנטיקה.
ערוץ הטלוויזיה הסינגפורי CNA ריאיין אזרח מלזי שנחטף לעבודה בסיהנוקוויל:
במיאנמר המצב עוד יותר קיצוני, כי המדינה נמצאת במלחמת אזרחים. החונטה הצבאית ששולטת בה מאפשרת חיים רווחיים מאוד לעבריינים שמגיעים מסין, וגם צבאות פרטיים ששולטים באזורים מסוימים מרוויחים משיתוף פעולה עם סין.
DW, ערוץ השידור הציבורי בגרמניה, הצליח לראיין בחור שגויס על ידי חברה שממוקמת בתאילנד ונלקח לאחד המתחמים הכי ידועים לשמצה במיאנמר, שנקרא KK Park. עובדים שלא מכניסים מספיק כסף עלולים להינעל בחדר בלי מזון או לחטוף מכות. הסרט מלווה גם מבצע שאורגן על ידי אירגון לזכויות אדם להצלת שני בחורים שעובדים במתחם. השניים סירבו לעבוד ולכן נלקחו במכונית ממיאנמר בחזרה אל תאילנד, כדי להימכר לארגון פשע אחר. הנסיעה סיפקה להם הזדמנות לברוח.
בלאוס הדברים קצת יותר רגועים – המדינה לא במצב מלחמה, אבל גם היא נמכרת בחתיכות גדולות לארגונים סיניים. את החלק הבולט של הפעילות הסינית בלאוס אפשר לראות בקלות גם מתוך תאילנד, כשמגיעים למפגש הגבולות של תאילנד, לאוס ומיאנמר על נהר המקונג: הקזינו "קינגס רומנס". הלקוחות העיקריים הם סינים ותאים – שתי המדינות לא מאפשרות לפתוח בתי קזינו בתחומיהן.
סבטיקל במתחם הסיני בלאוס:
על פי סוכנות הידיעות בלומברג, הקזינו משמש ככל הנראה להלבנת כספים מעסקי הסמים של בוס סיני בשם זאוֹ וֶוי. בלומברג הפיקה סרט על האיש, שחוכר מממשלת לאוס שטח נרחב על גדות המקונג ל-99 שנים, בתמורה ל-20 אחוז מרווחיו. זאוֹ וֶוי אומר שהוא דווקא נלחם בסמים.
בלומברג ראיינו אשה מאינדונזיה שהגיעה ללאוס בעקבות מודעה בפייסבוק, שהבטיחה עבודה בגרפיקה למשחקי מחשב. כשהגיעה לקחו את דרכונה ואילצו אותה לעבוד בתרמיות רומנטיות באפליקציות היכרויות כמו טינדר. הקורבנות העיקריים היו גברים אמריקאים בודדים. השורה התחתונה שלהם היא שהמדינות המארחות חסרות אונים מול ההתרחשויות האלה ותכלס, רק סין יכולה לשנות את המצב.
סוכנות בלומברג על הברחות ופשע סיני בספשל אקונומיק זון של משולש הזהב:
זה הכל להפעם, נתראה שוב בחודש הבא. כמו תמיד, אשמח לשמוע הערות ושאלות.
תגובות