נובמבר 30 2024

ניוזלטר טבעוני מס' 23, נובמבר 2024 כתבות

מדור: כתבות

שלום לקוראים הטבעונים. החודש יש לי שני מתכונים טובים בשבילכם: סלט טופו עם למון גראס, ומשחת צ'ילי קלויה. המשחה היא חלק מהרוטב של הסלט, ולמיטב ידיעתי אי אפשר להשיג את הגרסה הטבעונית שלה בחנויות למוצרים מהמזרח. לדעתי המתכון שלה הוא כל כך טעים ששווה לקנות את הספר הטבעוני שלי רק בשבילו. עוד בניוזלטר: חשבונות מים שנשארים יבשים, ירק בריא שמכיל ציאניד ופשעים חמורים במתחמים סיניים בדרום מזרח אסיה. אם יש לכם חברים שמתעניינים באוכל תאי ובתאילנד, אנא הפנו אותם לעמוד ההרשמה לניוזלטר. זה בחינם. אם בא לכם להיות נחמדים אלי, אתם מוזמנים לקנות לי כוס קפה.

סלט טופו ולמון גראס

החומרים לסלט

החומרים לסלט

הכנתי את הסלט עם טופו רגיל ועם טופו משי והוא יצא טעים מאוד בשתי הגרסאות. בגרסה עם הטופו משי עטפתי את בלוק הטופו במגבת מטבח נקייה והנחתי עליו משקולת (קרש חיתוך) לכחצי שעה, כדי שחלק מהנוזלים יופרשו החוצה והטופו לא יספוג הרבה שמן. הסלט מכיל די הרבה עשבי תיבול. אם אתם לא אוהבים אחד מהם אתם יכולים לוותר עליו.

הסלט לפני ערבוב עם הרוטב. אפשר להגיש אותו לשולחן ככה, כדי שיישאר פריך

הסלט והרוטב. אפשר להגיש אותם לשולחן ככה כדי שהסלט יישאר פריך

משחת צ'ילי קלויה טבעונית

משחת צ'ילי קלויה מתוצרת בית. שווה את ההשקעה

משחת צ'ילי קלויה מתוצרת בית. שווה את ההשקעה

משחת צ'ילי קלויה, שנקראת לפעמים ריבת צ'ילי, היא אחד המרכיבים הכי טעימים ושימושיים במטבח התאי. בתאילנד אפשר לקנות גרסאות טריות לא טבעוניות בדוכנים שמתמחים במשחות קארי, אבל אם אתם צמחונים או טבעונים יש לכם בעיה, כי המשחה הטבעונית שאפשר להשיג בסופרמרקטים היא לא טרייה ופחות טעימה.
הכנה ביתית דורשת קצת עבודה אבל היא מאוד משתלמת, כי המשחה נשמרת היטב במקרר במשך שישה חודשים לפחות ואפשר לעשות איתה המון דברים, כולל למרוח על הלחם בסנדוויצ'ים שונים.

רעיל ומועיל

צָ'איַה (Cnidoscolus aconitifolius), שיח שעליו דומים לעלי פפאיה, הוא צמח עתיר תכונות טובות, רעות ומוזרות. עלי הצ'איה מזינים יותר מכל ירק עלים אחר. הם מכילים חלבון, ברזל, סידן, ויטמינים ונוגדי חימצון, ונחשבים למועילים נגד מחלות לב וכליות, השמנת יתר, עצירות, לחץ דם וסוכרת. בימינו הצמח נחשב כמובן לסופר-פוד. בתאילנד הוא גדל פרא ולא ראיתי אותו נמכר בשווקים, תיכף תבינו למה.

צ'איה. הגיע לתאילנד מדרום מקסיקו

צ'איה. הגיע לתאילנד מדרום מקסיקו

התכונה הכי מעניינת של עלי הצ'איה היא שהם מכילים כמויות גבוהות של חומצה גלוטמית, חומר טבעי (חומצת אמינו שמיוצרת גם בגוף האדם) שמחזק טעמים של מרכיבי מזון. חומצה גלוטמית שהתרכבה עם נתרן היא מונוסודיום גלוטמט (MSG), תוסף המזון הפופולרי ביותר בעולם. בתאילנד אפשר לקנות את עלי הצ'איה בעיקר כאבקה שאותה מוסיפים לאוכל או מכינים ממנה תה (דל בקפאין). במפתיע, לעלים עצמם אין יותר מדי טעם.
הבעיה העיקרית עם עלי הצ'איה היא תכולה גבוהה של ציאניד, חומר רעיל שאמנם אפשר להיפטר ממנו אם מבשלים או קולים את העלים, אבל מאוד לא מומלץ לגעת במיץ הלבן שמופרש מהצמח כשהוא נחתך, ומסוכן לתת לו לבוא במגע עם רקמות ריריות בגוף. מגע עם העיניים, למשל, עלול לגרום לעיוורון. בישול העלים במשך 20 דקות מנטרל את הציאניד, אבל אסור לבשל אותם בכלי אלומיניום כי זה יוצר תגובה כימית שגם היא רעילה. כל הסכנות האלה יכולות להסביר מדוע רוכלים בשוק לא מעוניינים להחזיק את עלי הצ'איה בדוכנים. מי שמעוניין יכול לקטוף אותם בעצמו או לקנות את האבקה המוכנה בצנצנת.

הצינור

חשבתי שתרצו לראות איך מגיעים חשבונות המים לבתים שאינם רבי קומות בתאילנד – כלומר אל רוב הבתים במדינה. הפטנט הוא צינור פלסטיק כחול קשיח באורך של כ-10 ס”מ, אטום מצידו העליון. מגלגלים את החשבון לגליל דק ומכניסים אותו לצינור מלמטה. את הצינור תולים בדרך כלל בכניסה לבית.

חשבון המים נשאר יבש

חשבון המים נשאר יבש

זהו פיתרון למצבים שבהם אין תיבת דואר בכניסה, או שיש אבל היא לא אטומה למים. בלי הצינור הזה, הגשמים הרבים יהפכו את חשבון המים לסמרטוט רטוב לפני שהדייר יספיק להגיע אליו (למען האמת גם איתו זה קורה לפעמים). לחשבונות החשמל, אגב, יש קופסת פלסטיק ייעודית אחרת, הרבה פחות יעילה.

חוסכים אורות, מבזבזים חיים

לפני המלחמה הנוכחית, בכל ביקור בקיבוץ שבו גדלתי במועצה האזורית אשכול בני משפחתי וחברי היו מספרים לי כמה מסוכן לנסוע בכביש 232 (כן כן, הכביש הזה). הסיבה: פועלים תאילנדים רוכבים בו על אופניים בלי אורות וקל מאוד לפגוע בהם בטעות. פה בתאילנד, כשאני יוצאת להליכה מוקדם מאוד בבוקר, או בערב כשרק מתחיל להחשיך, אני תמיד מופתעת ממספר כלי הרכב שנהגיהם לא טורחים להדליק פנסים על אף שאלו השעות המסוכנות ביותר. שאלתי חבר תאי למה זה קורה ומתברר שלא מעט נהגים פה חושבים שלהדליק את אורות הרכב עולה להם כסף. בניסיון לחסוך את הכסף הדמיוני הזה הם מסכנים חיים.

הציעו לכם עבודה בתאילנד? היזהרו

רק לעיתים רחוקות יש לי הרגשה שתאילנד היא מקום מושחת ואפל. הביטחון האישי כאן גבוה מאוד (בעיקר לאנשים שאורח חייהם שקט ורגוע) והתופעות הבעייתיות מטואטאות יפה-יפה מתחת לשטיח. פטאיה, כידוע, היא עיר נהדרת לתיירות משפחתית.
החוק בתאילנד מקשה על חברות ותושבים זרים להשתלט על עסקים וקרקעות, אבל אצל שכנותיה – קמבודיה, לאוס, מיאנמר – המצב הכלכלי הרעוע והשחיתות השלטונית הן הזמנה פתוחה למעצמה האזורית – סין – שמבטיחה פיתוח והשקעות. אני לא לגמרי קונה את הסנטימנט האנטי-סיני ששולט בשיח ובתקשורת המערביים. סין היא כוח דורסני ומושחת בדיוק כמו שאר המעצמות בעולם. למדינות בדרום מזרח אסיה אין ברירה אלא לכבד את הכוח הזה.

המתחם הסיני במשולש הזהב. מתוך סרטון של סוכנות הידיעות בלומברג

המתחם הסיני במשולש הזהב. מתוך סרט של סוכנות בלומברג

ב-15 השנים האחרונות סין הקימה במדינות הסביבה "מתחמים כלכליים מיוחדים" (Special economic zones), שמאפשרים לה להשתלט על אזורים שלמים בהסכמה ממשלתית של המדינות המארחות. במקרים רבים הפעילות שם מנוהלת על ידי אירגוני פשע שמשקיעים בעסקי הימורים, בזנות, בסמים ובתרמיות אונליין. סין נהנית לטפח את הענפים האלה ולהרוויח מהם כשהם מתרחשים מחוץ לתחומיה. בתוכה פעילויות מסוג זה אסורות בהחלט.

מתחם הקזינו הסיני "קינגס רומנס" בלאוס. מתוך סרטון של סוכנות בלומברג

מתחם הקזינו הסיני קינגס רומנס בלאוס. מתוך סרט של בלומברג

לו רק משהו מכל הכסף הזה אכן היה מטפטף לידי התושבים המקומיים אפשר היה לדבר על השפעה חיובית. בפועל, מי שמרוויח מהסידור הזה חוץ מסין הוא הממשלה המקומית, שמקבלת אחוזים מהפעילות. האזרחים, במקרה הטוב, הם רק כוח עבודה זול.

אזרחי לאוס על המדרכה במתחם הקזינו

אזרחי לאוס על המדרכה במתחם הקזינו

ההיבט החמור ביותר של המתחמים הסיניים הוא הסחר בבני אדם. השיטה הנפוצה היא להציע לאנשים עניים – בעיקר מדרום מזרח אסיה, ממזרח אירופה ומאפריקה – עבודה בתנאים טובים בתאילנד. מיד עם הגיעם לבנגקוק הם נחטפים ומועברים לקמבודיה, ללאוס או למיאנמר, דרכוניהם נלקחים מהם והם נכלאים בבניינים שמהם קשה מאוד לצאת.
החטופים מאוימים בכל דרך אפשרית כדי שימשיכו לעבוד בתרמיות קריפטו, סחיטה, בתי קזינו, הימורים אונליין ויחסים רומנטיים מזויפים. בשנים האחרונות לא עובר שבוע בתאילנד בלי דיווחים על אזרחים שנפלו בפחים השונים שנטמנו להם על ידי מיזמים כאלה.

הוראות לביצוע תרמיות רומנטיות, מתוך הסרטון של DW

הוראות לביצוע תרמיות רומנטיות, מתוך הסרט של DW

בקמבודיה ההשתלטות הזאת בולטת מאוד במקומות כמו עיר החוף סִיהָנֻוקְוויל, שנהרסה ונבנתה מחדש על ידי חברות סיניות. כדאי לצפות בווידאו של יוטיובר המסעות Sabbatical כדי להבין איך זה נראה. סבטיקל אינו עיתונאי אבל הוא דובר סינית ומצליח להביא את רוח הדברים. העיר הפכה למרכז פשע והימורים – מעין מקאו מעלי אקספרס. בסיהנוקוויל יש כיום בעיקר בתי קזינו, זנות, בנייני ענק וקניונים סיניים ריקים.

סבטיקל אומר שכשהחטופים הם אזרחי סין, ממשלת סין לוחצת על המדינות שאליהן הגיעו ובמקרים רבים הם משוחררים. בתאילנד, למשל, נתפסו החודש לפחות שני מקרים של כלי רכב מלאים באזרחים סינים שהוברחו לעבודה במתחמים האלה במיאנמר. לדברי סבטיקל, רוב המתחמים שבהם שהו עובדים בכפייה בסיהנוקוויל עברו לעיר קטנה ליד הגבול עם וייטנאם כשהמשטרה הקמבודית הציקה להם משום שהביאו לשם חטופים אזרחי סין. כשמדובר באזרחים של מדינות אחרות, אין מי שיעזור. הוועד למלחמה בסחר בבני אדם בקמבודיה מעריך שבמתחמי העבדים במדינה מוחזקים לפחות 150 אלף איש.
אגב, תוך צפייה בסרטונים על הנושא עולות לי ביוטיוב הצעות עבודה מסתוריות המיועדות לאנשים דוברי אנגלית. הדרישות: אמפתיה, יכולת להקשיב, מנהיגות. נשמע כמו הצעה בוטה לעבודה בתרמיות קריפטו או רומנטיקה.

ערוץ הטלוויזיה הסינגפורי CNA ריאיין אזרח מלזי שנחטף לעבודה בסיהנוקוויל:

במיאנמר המצב עוד יותר קיצוני, כי המדינה נמצאת במלחמת אזרחים. החונטה הצבאית ששולטת בה מאפשרת חיים רווחיים מאוד לעבריינים שמגיעים מסין, וגם צבאות פרטיים ששולטים באזורים מסוימים מרוויחים משיתוף פעולה עם סין.
ערוץ השידור הציבורי בגרמניה, הצליח לראיין בחור שגויס על ידי חברה שממוקמת בתאילנד ונלקח לאחד המתחמים הכי ידועים לשמצה במיאנמר, שנקרא KK Park. עובדים שלא מכניסים מספיק כסף עלולים להינעל בחדר בלי מזון או לחטוף מכות. הסרט מלווה גם מבצע שאורגן על ידי אירגון לזכויות אדם להצלת שני בחורים שעובדים במתחם. השניים סירבו לעבוד ולכן נלקחו במכונית ממיאנמר בחזרה אל תאילנד, כדי להימכר לארגון פשע אחר. הנסיעה סיפקה להם הזדמנות לברוח.

בלאוס הדברים קצת יותר רגועים – המדינה לא במצב מלחמה, אבל גם היא נמכרת בחתיכות גדולות לארגונים סיניים. את החלק הבולט של הפעילות הסינית בלאוס אפשר לראות בקלות גם מתוך תאילנד, כשמגיעים למפגש הגבולות של תאילנד, לאוס ומיאנמר על נהר המקונג: הקזינו "קינגס רומנס". הלקוחות העיקריים הם סינים ותאים – שתי המדינות לא מאפשרות לפתוח בתי קזינו בתחומיהן.

סבטיקל במתחם הסיני בלאוס:

על פי סוכנות הידיעות בלומברג, הקזינו משמש ככל הנראה להלבנת כספים מעסקי הסמים של בוס סיני בשם זאוֹ וֶוי. בלומברג הפיקה סרט על האיש, שחוכר מממשלת לאוס שטח נרחב על גדות המקונג ל-99 שנים, בתמורה ל-20 אחוז מרווחיו. זאוֹ וֶוי אומר שהוא דווקא נלחם בסמים.
בלומברג ראיינו אשה מאינדונזיה שהגיעה ללאוס בעקבות מודעה בפייסבוק, שהבטיחה עבודה בגרפיקה למשחקי מחשב. כשהגיעה לקחו את דרכונה ואילצו אותה לעבוד בתרמיות רומנטיות באפליקציות היכרויות כמו טינדר. הקורבנות העיקריים היו גברים אמריקאים בודדים. השורה התחתונה שלהם היא שהמדינות המארחות חסרות אונים מול ההתרחשויות האלה ותכלס, רק סין יכולה לשנות את המצב.

סוכנות בלומברג על הברחות ופשע סיני בספשל אקונומיק זון של משולש הזהב:

זה הכל להפעם, נתראה שוב בחודש הבא. כמו תמיד, אשמח לשמוע הערות ושאלות.

פוסטים קשורים

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות