אוגוסט 28 2009
חלב קוקוס: בריא או לא?
קודריוס כותב: חצי עולם טוען שחלב קוקוס הוא בריא מאוד, מוריד כולסטרול ועוזר במניעה של כל המרעין הבישין ואף מיתון ואינפלציה. החצי השני טוען שזהו אלוף הכולסטרול של הטבע ואכילתו יותר מפעם ב- מסוכנת ללב. אז כמה באמת התאילנדים אוכלים ממנו? האם גם הם תופסים אותו כמשהו משמין? (דוכן האוכל המקומי שלי אמר לי תמיד על טום קאא שהוא משמין כי יש בו חלב קוקוס). אני יודע שאת לא דיאטנית, אבל מה אומרים המקומיים?
נכון שיש ויכוח בשאלה עד כמה חלב קוקוס בריא, אבל על דבר אחד אין ויכוח גם בקרב התאים: הוא די משמין. בחלב הקוקוס המשומר, העשוי מבשר קוקוס טחון שעורבב עם מים ונסחט – יש 180-230 קלוריות ל-100 מ"ל – תלוי בסמיכות ובחברה שמייצרת אותו. לפי וויקיפדיה, חלב קוקוס מכיל 17 אחוזי שומן. לשם השוואה, נתח בקר ממוצע עשוי להכיל 30-35 אחוזי שומן (כמובן שיש נתחים רזים המכילים 7-8 אחוזי שומן בלבד). בכל מקרה, ברור שמבחינה קלורית ובריאותית חלב קוקוס עדיף על שמנת מתוקה (32 אחוזי שומן מן החי).
חלב קוקוס אינו מכיל כוסלטרול (כולסטרול יש רק במאכלים מן החי, לא במאכלים צמחיים), אבל יש בו הרבה שומן רווי (כ-8.5 אחוזים מכלל השומן). על הנושא הזה אין הסכמה בין התזונאים. חלקם טוענים ששומן רווי מכל סוג שהוא עלול להעלות את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, וחלקם טוענים שהשומן הרווי בשמנים טרופיים מסוימים, כמו שמן הקוקוס, אינו מעלה את רמות השומן בדם. חלק מהמחקרים מראים שהשמנים הטרופיים יכולים אפילו להפחית את הסיכון למחלות לב. במחקר שבו השתתפו תושבי איים בניו זילנד, שצרכו שומן קוקוס באופן יומיומי, התגלה כי רמות השומן הרווי בדמם היו תקינות. כשאותם תושבים היגרו לניו זילנד והפחיתו את צריכת שומן הקוקוס – רמות הכולסטרול הרע בדמם עלו ורמות הכולסטרול הטוב ירדו.
לתאים עצמם יש מושגים די מוזרים על מה משמין ומה לא. למשל, הם יכולים לאכול כמויות גדולות של שומן חזיר ולהסתייג מלחם כי הוא משמין. השימוש (או אי השימוש) שלהם בחלב קוקוס אינו נובע משיקולים בריאותיים, אלא מוכתב על ידי חוקי הטבע: במרכז ובדרום תאילנד קל מאוד לגדל עצי קוקוס, בעוד שבאיסאן (צפון מזרח) ובצפון תאילנד התנאים פחות מתאימים, לכן משתמשים שם במעט מאוד חלב קוקוס. כמובן שהיום אפשר להשיג חלב קוקוס משומר בכל מכולת במדינה, אבל הבישול המסורתי באזורים האלה הוא נטול חלב קוקוס.
בדרך כלל התאים נוטים להתגאות בתכונות הבריאותיות של האוכל שלהם, אלא אם כן אורגן קמפיין כלשהו – ממשלתי או מסחרי – ושטף להם את המוח בטרנדים חדשים. דוגמה לכך אפשר למצוא בגישה של התאים למוצרי החלב: בעבר הם ראו בחלב ובמוצריו דבר תועבה והתייחסו אליו כמו שהמערביים מתייחסים אל הפלא-רא (Pla ra) , הדג המותסס של התאים. היום, אחרי קמפיינים כבדים של קונצרנים בינלאומיים, הם נוטים להאמין שבלי חלב הילד שלהם לא יתפתח כראוי. אולי זה לא גורם למבוגרים לחבב את הטעם, אבל הדור הצעיר כבר התרגל. להבדיל ממוצרי חלב, חלב הקוקוס לא רק מושרש עמוק במסורת הבישולית של התאים, הוא גם מספק פרנסה לאחוזים גדולים מתושבי המדינה, כך שקמפיין השמצה נגדו ממש לא נראה באופק.
ראשית כל הכבוד על ההתייחסות.
שנית בתור פרסומאי\קופירייטר משוקץ אני נחרד כל ביקור מחדש בכמה הקונצרנים מצליחים לקלקל כל חלקת מסורת (קולינרית ולא קולינרית) טובה
במדינה מלאת חוכמת החיים הזו.
עצוב לראות את חדירת מוצרי החלב התפלים ,הקרירים, המתים והדוחים אל החברה התאילנדית .
אני מניח שאין דרך לעצור את מכונת הכסף המשומנת הזאת.
שנית גם אני עשיתי סקר קוקוס קטן משלי – וכך גיליתי :
חלב הקוקוס מאיים בצורה ישירה על קונצרני החלב.
כשבעוד הוא מושמץ קשות כמסוכן ללב – חלב הפרה אשר מכיל כולסטרול מאד מאד מן החי והורמוני גדילה מאד מאד מן הכולרע מהולל כגואל הבריאות הגדול. (בעוד שהוא הוכח כמחולל מחלות קטסטרופלי).
ולכן אני נוטה להאמין שהתזונאים שיוצאים כנגד חלב הקוקוס הם אלו המוממנים ע"י הקונצרנים .
לדוגמא כל תזונאי שכותב באתר כמו YNET הוא תזונאי ממומן.
אני תמיד אהיה לצד האגררי והכפרי בענייני הבריאות .
מה שכן עכשיו הבנתי למה מתכוון "פן" ("הטבח שלי") כשהוא אומר שטום קא משמין 🙂
שלום רב
אני משתמשת בחלב ובשמן קוקוס משומר, אתמול הלכתי לקנות את אגוז הקוקוס כדי לשתות ממנו את המיץ והירקן אמר לי שלא כדאי לי לקנות את האגוז משום שהירקנים שואבים ממנו את החלב ומזריקים לו חומרים משמרים. האם יכול להיות דבר כזה?
רבקה – לא שמעתי על התופעה קודם, אבל מחיפוש ברשת נראה שיש סיכוי שהקוקוס הטרי המקולף אכן עובר טיפול בכימיקלים שנועד לשמר את הצבע הלבן של הקליפה. לא ברור אם החומרים האלה חודרים אל האגוז דרך הקליפה או לא. יש טענות שקוקוס לא מקולף (שצבע קליפתו ירוק) לא עובר שום טיפול כימי, ויש גם יבואני קוקוס אורגני שטוענים שהאגוזים שלהם נקיים מכימיקלים. אף אחד לא מזכיר שאיבה של המים מן האגוז (זה קצת חסר היגיון ולא בטוח שזה רעיון מעשי). באתר youngcoconuts.com אומרים שהחומרים האמורים – תמיסת מלח וחומר למניעת פטריות – נמצאים בשימוש קבוע גם בפירות וירקות אחרים ולא בהכרח מזיקים. באתרים אחרים חושדים שמדובר על החומר המשמר פורמלדהייד, אבל אין ראיות (בדיקות מעבדה) שאכן נעשה בו שימוש.
חבר שלי, הוא גם במקרה רופא, אמר לי שלמרות שקוקוס או חלב קוקוס, מכיל כמות גדולה של שומן ויותר גרוע כמעט כולו שומן רווי, חומצות שומן אלו הן חומצות שומן קצרות (מסתבר שמולקולות השומן מתחלקות על פי אורכן) וזה עוד משהו שמבדיל שומן מן החי (חומצות שומן בינוניות וארוכות). הגוף מתייחס אחרת לחומצות שומן קצרות, גם אם הן רוויות, ומשתמש בהם בצורה טובה לעומת חומצות שומן ארוכות מן החי שגורמות לכל הנזקים הבריאותיים שאנחנו מכירים.
כמובן שכמעט הכי חשוב זה לא לאכול הרבה!!