נובמבר 18 2009
ביקור בשוק האיכרים, בנגקוק
רוב התיירים חובבי הקניות מכירים היטב את שוק סוף השבוע של בנגקוק, צ'אטוצ'ק (Chatuchak), אבל רק חלק קטן מהם מגיע לשוק המקסים של איגוד האיכרים (Talaat Or-Tor-Kor), שנמצא ממש מעבר לפינה. השוק פתוח כל השבוע משש בבוקר עד שמונה בערב ואפשר למצוא בו את הפירות הכי יפים, הירקות הכי טריים, הקינוחים הכי מושקעים, אוכל מבושל, צלוי ומאודה בכל צורה אפשרית, פירות ים ודגים, כלי קש, כל סוגי האורז, פרחים ועוד דברים שאפשר לראות בגלריה המתחלפת מימין – והכל מרוכז בחלל גדול, מקורה ונקי מאוד.
או-טו-קו (אלה הם ראשי תיבות. לא מבטאים את ה-R בשם) מביא גם ברכה מיוחדת לצלמי האוכל בתאילנד, שבשאר הימים נאלצים להסתובב בשווקים בעייתיים מאוד מבחינת התאורה. אם מדובר בשוק סגור בתוך בניין, התאורה המלאכותית בדרך כלל אינה מספיקה. אם מדובר בשוק פתוח, או שהאור חזק מדי, או שהניגוד החריף בין החלקים המוארים והחלקים המוצלים מבטיח שהתמונות שלכם ייצאו די על הפנים. או-טו-קו שטוף בתאורת ניאון חזקה והסיכוי לתמונות שרופות למחצה הוא די קטן, אבל הנה, הצלחתי לייצר לפחות אחד כזאת, בדוכן שנמצא בקצה השטח המקורה של השוק.
דוכן נאם פריק. דגים מטוגנים, ירקות מבושלים וירקות טמפורה
למרות האור המסמא שמאחורי הבחורה, צבעי הירקות עזים ולא כהים מדי, בזכות הניאון שבפנים. הדוכן שבתמונה מתמחה במטבלים חריפים שנקראים נאם פריק (בסירים שליד הבחורה), ובדברים שאפשר לטבול בהם. מגש הירקות כולל כמה סוגי חצילים טריים, שני סוגים של פרחים, במיה, שעועית ירוקה ועוד ירקות חלוטים. במגש הטמפורה יש חצילים, שעועית ואולי איזו חביתת ירק.
באחד הדוכנים נערמו עופות צלויים בנוסח איסאן בשני סגנונות חיתוך: האחד עם הראש והרגליים ושיפוד עץ שעובר דרך הגרון כמו בסרט מד"ב זול, והשני בלי רגליים ובלי ראש אבל עם יותר שומן ובשר. אם אינני טועה, הסוג שלמעלה הוא מה שנקרא קאי באן (Gai baan) – תרנגולת מגידול ביתי – רזה ושרירית יותר, והסוג התחתון הוא עוף רגיל.
עופות צלויים בסגנון איסאן
אחד הדברים היחידים שקצת יכולים לבאס צלמים באו-טו-קו זו הכמות הגדולה של מוצרים ארוזים בניילון, או גרוע מזה, בצלופן. הנה, לדוגמה, כדורים צלויים שעשויים ממעיים ממולאים באטריות שעועית דקיקות (wun sen). שכחתי את השם התאי שלהם, אבל הם מוגשים עם ג'ינג'ר כבוש, חסה וצ'ילי בשקית צלופן שיוצרת סינוור מעצבן, להנאתכם:
כדורים צלויים ממולאים באטריות שעועית
דווקא במקום שבו הכי ציפיתי למצוא את הברק הניילוני – על קופסאות קלקר עם חתיכות מקולפות של פרי הדוריאן, מצאתי דוכן שבעליו אולי עוד לא הספיק לעטוף את הקופסאות והצלחתי להשיג צילום נדיר של דוריאן נטול קונדום. למוכרים יש סיבות טובות למהר ולאטום את הדוריאן מיד אחרי הקילוף. זה גם מעכב את תהליך החימצון וגם מונע השתלטות טוטאלית של הריח החזק שמפיץ הפרי על השוק.
דוריאן
בתחום הקינוחים (khanom) או-טו-קו מציע לא רק את המעדנים עצמם, אלא גם הזדמנות לראות איך מכינים אותם. באמצע השוק, למשל, יש חנות שקופה שבה מכינים סוגים שונים של קאנום, שהבולט מביניהם עשוי מקרם קוקוס עם טיפת מלח, מאודה בכוסיות קטנות מעלי בננה (ראו גלריה למעלה). עוד קלאסיקה שנראית טוב במיוחד באו-טו-קו היא הקינוח המכונה קאנום קרוק, שעליו כבר כתבתי כאן בעבר.
קאנום קרוק. חביתיות קוקוס עם בצל ירוק
תוכלו לראות את הסט השלם שצילמתי בשוק בגלריה שלי בפליקר. לקריאה נוספת: לילה מ-She simmers וריצ'רד בארו מתאי בלוגס. כדי להגיע לשוק, קחו Sky train לתחנת Morchit.
או-טו-קו
חוויה אמיתית, חברה תאילנדית המליצה לנו לקפוץ לשם אחרי הקניות של הוויקנד מרקט, איזו טריות של מוצרים, השוק מקורה ומאורר, אנשים חייכנים וערמות של כול טוב
הרגשנו בבית…
יש שם דוכן של מיצים טבעיים לקחנו מיץ פסיפלורה , אני חושבת שזה המיץ הכי טרי וטעים ששתיתי בחיי, חוץ מזה גילינו זן חדש (לנו לפחות) של מנגו פיצפון ועוד כל מיני פירות שלא הכרנו
חזרנו עמוסיי ממרחים למינהם ועם הרבה שקיות מלאות כל טוב לארוחת ערב.
לפני חצי שנה בערך, בזמן ההצפות בבנגקוק, נסענו בעקבות ההמלצה לצ'אטוצ'ק ולשור האיכרים שצמוד אליו.
הצ'אטוצ'ק היה סגור עקב ההצפות כך שהידיעה על שוק האיכרים הסמוך חסכה לנו ביזבוז של נסיעה לשוק סגור. השוק עשה רושם קצת חלש באותו יום, אני מניח שבגלל ההצפות אבל עדיין מגוון עצום של דוכנים ומאכלים שגרמו לי להצטער שאני מתאכסן במלון ולא יכול לקנות מצרכים ולבשל בעצמי. שם גם טעמתי ממש לפני סוף הטיול את הקארי המאודה בעלי בננה.
שווה לציין שבתוך השוק יש גם סניף של "בלק קניון קופי" אם יש איתכם חבר'ה שמסתייגים מלאכול בשווקים תאילנדים. ובנוסף, ליד השוק יש מבנה חדש בצורת סירה שכולו חנויות סחלבים. שווה להסתובב גם שם.
וואי איך אני רוצה להגיע לשוק הזה! זאת חוויה…