ינואר 05 2010

אורז צהוב עם עוף (קאו מוק גאי) מתכונים

מדור: מתכונים

Khao mok gai

קאו מוק גאי בצ'יינה טאון, בנגקוק

דני, שבילה איתנו זמן מה בתאילנד, שואל אם יש לי במקרה מתכון לאורז צהוב מוסלמי, קאו מוק גאי. בטח שיש לי. בבקשה:

למעשה, זוהי הגרסה התאית לאורז ביריאני ההודי, אבל תהליך ההכנה שלה קצת שונה מהמקור. בתאילנד, המומחים הגדולים לקאו מוק גאי הם המוסלמים. להבדיל מההודים, הם לא נוהגים לבשל את הבשר בנפרד מהאורז, אלא משרים אותו במרינדה, מטגנים בשמן עמוק ואז מבשלים עם האורז. תוספת מקובלת לתבשיל היא עלים וקליפות מגזע של עץ הקאסיה (Cassia). לקליפות יש טעם שמזכיר קינמון, אז אפשר להוסיף במקומן קצת קינמון. את עלי הקאסיה נהוג להחליף במערב בעלי דפנה, למרות שהטעם לא ממש דומה. מאחר שמדובר במנה יבשה, נהוג להגיש אותה עם קערית של מרק עוף צלול ורוטב צ'ילי בחומץ.

החומרים ל-6 מנות:

  • 3 כרעי עוף (רצוי קטנות ככל האפשר)
  • שמן לטיגון עמוק
  • 10 שאלוטס פרוסים
  • כחצי כפית מלח
  • 3 כוסות אורז לבן תאי (יסמין)
  • 4 כוסות ציר עוף או מים
  • 2 עלי דפנה (לא חובה)
  • מקל קינמון באורך כ-2 ס"מ (לא חובה. אפשר להחליף בכרבע כפית קינמון טחון)
  • 2 תרמילי הל קלויים

החומרים למרינדה:

  • 1 כף שום קצוץ
  • 1 כפית מלח
  • 2 כפות ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 כף כורכום טרי קצוץ (או כפית אבקה)
  • 1 כפית זרעי כמון
  • 1 כפית זרעי כוסברה
  • זרעים מ-2 תרמילי הל
  • 2 מסמרי ציפורן
  • 2 כפות מים

 

קאו מוק גאי עם מרק צלול ורוטב צילי חמוץ

ההכנה:

קולים את התבלינים למרינדה בווק יבש, כל אחד לחוד, למשך כמה שניות.

כותשים (במכתש ועלי, במטחנת תבלינים או בבלנדר) את מרכיבי המשחה. מתחילים עם השום ומוסיפים את שאר המרכיבים לפי סדר הופעתם במתכון, עד שנוצרת משחה גסה למדי.

חותכים כל כרע עוף ל-3 חלקים ומשפשפים את הבשר במשחה.

מניחים במקרר למשך 2-8 שעות.

מחממים בווק שמן לטיגון עמוק ומזהיבים את השאלוטס. מוציאים ומניחים בצד.

מסירים מחתיכות העוף את עודפי המשחה ומטגנים אותן באותו שמן עד שהן משחימות. מוציאים לנייר סופג.

שוטפים את האורז, שמים אותו בסיר גדול ומערבבים עם השאלוטס, העוף, המלח ושאריות המרינדה.

מוסיפים את הציר (או המים) ומוודאים שיש שכבת נוזלים בגובה כ-2 ס"מ מעל פני האורז.

מרתיחים על אש גבוהה בסיר פתוח.

מכסים את הסיר ומקטינים את הלהבה למינימום.

מבשלים 20-25 דקות.

מכבים את האש ומוסיפים את עלי הדפנה, מקל הקינמון ותרמילי ההל הקלויים. מערבבים קלות וסוגרים את הסיר למשך כ-5 דקות.

מקשטים בפרוסות מלפפון ועלי כוסברה ומגישים עם קערית מרק עוף צלול ורוטב צ'ילי בחומץ.

והנה מתכון לרוטב צ'ילי בחומץ

Khao mok gai

זוהי הגרסה התאית לאורז ביריאני, ותהליך ההכנה שלה קצת שונה מהמקור ההודי. המוסלמים התאים נוהגים להשרות את הבשר במרינדה, לטגן בשמן עמוק ואז לבשל אותו עם האורז, בעוד שבמתכון המקורי מבשלים את הבשר בנפרד. בתאילנד מוסיפים לתבשיל עלים וקליפות מגזע של עץ הקאסיה (Cassia). לקליפות יש טעם שמזכיר קינמון, ואת העלים אפשר להחליף בעלי דפנה, למרות שהטעם לא ממש דומה. מאחר שמדובר במנה יבשה, נהוג להגיש אותה עם קערית של מרק עוף צלול ורוטב צ'ילי חמוץחריף (מתכונים מס' 2 או 4 בעמ' ???).

החומרים ל-6 מנות:

3 כרעי עוף

שמן לטיגון עמוק

10 שאלוטס פרוסים

כחצי כפית מלח

3 כוסות אורז לבן תאי (יסמין), שטוף ומסונן

4 כוסות ציר עוף

2 עלי דפנה (לא חובה)

מקל קינמון באורך כ-2 ס"מ (לא חובה. אפשר להחליף בכרבע כפית קינמון טחון)

2 תרמילי הל קלויים

החומרים למרינדה:

1 כף שום קצוץ

1 כפית מלח

2 כפות ג'ינג'ר קצוץ

1 כף כורכום טרי קצוץ (או כפית אבקה)

1 כפית זרעי כמון

1 כפית זרעי כוסברה

זרעים מ-2 תרמילי הל

2 מסמרי ציפורן

2 כפות מים

ההכנה:

קולים את התבלינים למרינדה בווק יבש, כל אחד לחוד, למשך כמה שניות.

כותשים (במכתש ועלי, במטחנת תבלינים או בבלנדר) את מרכיבי המשחה. מתחילים עם השום ומוסיפים את שאר המרכיבים לפי סדר הופעתם במתכון, עד שנוצרת משחה גסה למדי.

חותכים כל כרע עוף ל-3 חלקים ומשפשפים את הבשר במשחה.

מניחים במקרר למשך 2-8 שעות.

מחממים בווק שמן לטיגון עמוק ומטגנים את השאלוטס עד להזהבה. מוציאים ומניחים בצד.

מסירים מחתיכות העוף את עודפי המשחה ומטגנים אותן באותו שמן עד שהן משחימות. מוציאים לנייר סופג.

מערבבים בסיר גדול את האורז השטוף עם השאלוטס, העוף, המלח ושאריות המרינדה.

מוסיפים את הציר ומוודאים שיש שכבת נוזלים בגובה כ-2 ס"מ מעל פני האורז.

מרתיחים על אש גבוהה בסיר פתוח.

מכסים את הסיר ומקטינים את הלהבה למינימום.

מבשלים 20-25 דקות.

מכבים את האש ומוסיפים את עלי הדפנה, מקל הקינמון ותרמילי ההל הקלויים. מערבבים קלות וסוגרים את הסיר למשך כ-5 דקות.

מקשטים בפרוסות מלפפון ועלי כוסברה ומגישים עם קערית מרק עוף צלול ורוטב מס' 2 או 4 בעמ' ???.

פוסטים קשורים

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “אורז צהוב עם עוף (קאו מוק גאי)”

  1. Dani בתאריך 12 ינו 2010 בשעה 12:08

    tis awesome, shall be doing it this weekend. Thanks dear! The Kao mok I did from memory and a recipe I found on the net elsewhere was ok, but your seems much more promising. om nom nom

  2. Dani בתאריך 12 ינו 2010 בשעה 12:17

    you know what I always wondered about? the cucumber!
    why that bit of cucumber on the side seems so suitable and essential for this dish. I like it! but why is it you think? (also really like a thin slice of cooked white carrot / parsnip in the soup on the side or next to the cucumber). But all in all, intriguing… hmm

  3. עדי בתאריך 13 ינו 2010 בשעה 7:49

    דני – אתה צודק בעניין המלפפון, אבל זה לא רק הוא. קאו מוק גאי מושלם חייב לכלול גם כמה עלי כוסברה (אלא אם מישהו ממש שונא כוסברה) וקערית מרק צח. המטבח התאי כולל די הרבה מנות כאלה, שהן למעשה די פשוטות (למשל מרק אורז, קאו טום) אבל כשמגישים אותן עם כל התוספות הן הופכות למעדן ברמה אחרת. אני מחכה לחוות דעתך על המתכון – תראה לסקוטים האלה מה זה.

  4. Dani בתאריך 09 פבר 2010 בשעה 10:47

    finally cooked it. YUMMSKI!! twas excellent. thank you for this.
    some changes: I used a few more chicken thighs (just because I had some) with the same amount of marinade. it was fine. I skinned the thighs though. I think that's important. Then used the skin to make the chicken soup that serves on the side. To the marinade I added 3/4 of a tea spoon of white pepper – just because it seemed to fit. Also, in the soup cooked white turnip (big reddish is better though!) and sliced thinly to serve along the fine side extras: the cucumber and coriander leaves (I remember this slice of reddish as being quite a treat when I had Kao Mok on the streets in Thailand – in fact, really good Kao Mok, for some reason, I remember having in the food courts at train stations). Anyhow, excellent recipe, om nom nom

  5. עדי בתאריך 09 פבר 2010 בשעה 11:17

    אני שמחה לשמוע שיצא טוב. תוספת הפלפל הלבן נראית הגיונית לגמרי ומתאימה למסורת התיבול התאית. אם היית מוסיף פלפל שחור זה כבר היה עניין אחר. עד כמה שראיתי (ואפשר לראות את זה גם בתמונות למעלה), בתאילנד לא מקלפים את העור מהעוף לפני הבישול. למרק הצח הם מעדיפים להשתמש בעצמות – למשל גב עוף וגרוגרות, ופחות בשומן.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות