פברואר 25 2009
מרקי אורז
שני סוגים של מרק אורז שולטים בתאילנד, ואת שניהם מקובל לאכול בבוקר וללא תוספות – הם ממלאים מספיק גם ככה. הסוג הראשון נקרא קאו טום (Khao tom. קאו = אורז. טום = מבושל) והשני נקרא ג'וק (Jok). לעתים קרובות משתמשים לצורך ההכנה בשאריות האורז המבושל מאתמול, מה שהופך את המרקים האלה למאכלים חסכוניים, שעונים על הצורך התאי לא לזרוק שום דבר שאפשר להשתמש בו.
קאו טום עם דיונונים ושרימפס
הקאו טום הוא מרק זריז שבסיסו אורז, ציר ותוספת בשרית כלשהי (התוספות הפופולריות הן עוף, חזיר, דג או פירות ים). אם משתמשים באורז לא מבושל לוקח כחצי שעה להכין אותו, ובכל מקרה אסור בשום אופן לדלג על הקישוטים – גפרורי ג'ינג'ר טרי, בצל ירוק ופלפל לבן – שמוסיפים לו טעם וריח הכרחיים (כי המרק עצמו תפל במונחים תאיים).
מרק אורז קאו טום עם חזיר קצוץ
המרק השני, ג'וק, הוא יותר דייסה ממרק. אפשר לראות את בשלני הג'וק ברחובות ובשווקים, מערבבים בתנועות גדולות את דייסת האורז בסירי ענק שחורים. ג'וק טוב צריך להתבשל במשך שעה לפחות. קצרנים כפייתיים חושבים שאפשר לבשל פחות ולטחון בבלנדר, אבל זה פחות טעים. קצרנים שהם גם סוטים קונים תערובת ג'וק בשקית במכולת, מערבבים עם מים חמים ואוכלים. כמו לקאו טום, גם לג'וק אפשר להוסיף דברים כמו פטריות, כדורים מבשר חזיר טחון, כבד חזיר או איברים פנימיים אחרים. אפשר גם לשבור פנימה ביצה חלוטה לפני ההגשה או להוסיף רבעים של ביצה מומלחת.
תגובות