יולי 21 2010
דלי חמר רב שימושי
אין בית בתאילנד שלא מחזיקים בו לפחות דלי אחד כזה – לגריל, לבישול ואפילו לאפייה.
טאו טאן
הטאו טאן (Tau tan) נראה פשוט אבל למעשה זהו כלי מתוחכם למדי. יש לו שתי קומות, וביניהן משטח מחורר. בדליים העכשוויים, החלק הפנימי העליון עשוי מחמר וסביבו יש יציקת בטון שיוצרת את הקומה התחתונה. אפשר להניח שלפני תקופת הבטון השתמשו בחמר בלבד.
בקומה התחתונה יש פתח מרובע שמאפשר את הגישה אליה. מניחים גחלים על המשטח המחורר, ובקומה התחתונה שמים חומרי בערה דליקים. כשמדליקים אותם, האש מציתה את הגחלים שבקומה העליונה. חומרי הבערה יכולים להיות קרטונים, ניירות, זרדים יבשים וכו', ולפעמים גם גושים קטנים של גומי גולמי.
מראה מבפנים
תאים מודרניים יותר, שאינם מחזיקים בבית גושי גומי גולמי, עלולים להשתמש בגומי של צמיגים, כמו שעושים כמה מחבריי הטובים ביותר. כפי שהוכח בהפגנות אינספור, צמיגים נדלקים במהירות, בוערים זמן רב וקשה לכבות אותם. כששאלתי אם לא מפריע הריח של גומי נשרף הם אמרו שצריך רק להקפיד לסלק את הגומי ברגע שהגחלים ניצתו.
האפר מהגחלים שנשרפו נושר אל חלקו התחתון של הדלי, ומשתמשים בו כדי להחניק להבות לא רצויות שפורצות מדי פעם כששומן מטפטף אל האש.
אם מאוד אוהבים לנפנף, אפשר לעשות את זה גם מלמעלה וגם ליד הפתח המרובע, מה שמבעיר את החלק התחתון של הגחלים. לדלי יש ידית מתכת והוא מתנייד לאן שתרצו.
הכנת קאנום קרוק
אפשר להניח עליו רשת ולצלות עליה דברים, אפשר להניח סיר ולבשל, ואפשר להשתמש בתבניות מיוחדות ממתכת כבדה להכנת דברי מאפה וחטיפים, למשל חביתיות הקוקוס (קאנום קרוק) המפורסמות.
ברביקיו קוריאני, גרסת תאילנד
שימוש נוסף, שמציב את הדלי הזה במרכזו של אירוע חברתי, הוא להכנת ברביקיו קוריאני (Mu kata).
החיסרון היחיד של הדלי הוא משקלו הכבד – זה לא משהו שתוכלו לסחוב איתכם לארץ (אפשר לשלוח בדואר ימי. זה לא יקר במיוחד אבל לוקח קצת זמן ויצחקו עליכם בדואר). כבר ראיתי דליים כאלה שעשויים ממתכות קלות, אבל לא ניסיתי אותם ואין לי מושג מה רמת הבידוד שלהם. רמת הבידוד של דלי החמר היא מעולה, ולא תחטפו כוויה אם תגעו בו בזמן הבישול.
אנסה ואעדכן