ספטמבר 13 2010
מעקב דוראמונים בצפון תאילנד
אולי שמתם לב שלא הייתי פה בזמן האחרון. בשבוע שעבר חזרתי מנסיעה לצפון תאילנד, שבמהלכה הצלחתי גם לאכול לא רע וגם לבצע מעקב אחר אוכלוסיית הדוראמונים הנכחדת בצפון ומצבה הסוציו-אקונומי.
בצ'יאנג מאי חזרתי למרפאת שיניים שבה ביקרתי לפני שנתיים וגיליתי הזנחה פושעת למדי של הדוראמון ששיכנע אותי להיכנס לשם בפעם הקודמת.
|
|
דוריגמי
בשוק הערב של שבת היתה תצוגה לא רעה של דוראמונים, עם דגש על עבודות יד: מגנטים למקרר עשויים מגבס צבוע ביד (שאחד מהם קניתי לעצמי), מחזיקי מפתחות מעץ, תיקים, והכי חמוד: דפי נייר מצוירים מוכנים לגזירה (10 באט לאחד).
ידידי אמן האוריגמי סרג'י הסביר לי שביפנית הם נקראים קיריגאמי. קירי: חיתוך (כמו במקרה של חראקירי) או גזירה, כמו במקרה שיש איזה ציור יפה של דוראמון.
הדוד גזר והדביק אותו בבית (עם סופר-גלו, לא פחות) והוא יצא יפה, אך נראה שהדגם הספציפי הזה סובל מצוואר תפוס.
אופנוראמון, בזאר הלילה
בבזאר הלילה מצאתי אופנוע דוראמון, לא אסתטי כמו אחרים שראיתי בסביבת מגורי, המכונה גם Doraemon County, אבל עדיין חביב. בעלת האופנוע העריכה את רמת הפטיש-דוראמון שלי והציעה שאשלם 10 באט על הזכות לצלם. נפרדנו בחיוך.
אדם שיש לו פטיש (Fetish) דוראמון בתאילנד לא יידע מחסור. נכון, יש מקומות פחות מפותחים שבהם המבחר קטן, אבל תמיד יימצא איזה פריט מיוחד ששווה להוסיף לאוסף. ראוי לציין שגם לחבריו של אותו אדם יש מזל גדול: הם אף פעם לא צריכים להתלבט מה לקנות לו.
בצ'יאנג ראי כמעט נחנקתי על חתיכת בקר מיובש מלוח למראה גברת שישבה בבזאר הלילה וסרגה כובע דוראמון מהמם לנגד עיני. על השולחן שלה (לצערי בדיוק נגמרה הבטריה במצלמה) היו כובעים במידות שונות, עם פעמון קטן באמצע הסרט האדום, כמקובל אצל דוראמון. התעלמתי מהעובדה שעל השולחן היו גם כמה הלו-קיטיות, שילמתי לה בלי להתמקח בכלל, ואחר כך הצטערתי שלא קניתי את כל השולחן. היתי עושה עליו הון באי-ביי.
כובע דוראמון בסריגת יד, צ'יאנג ראי
הכובע, כפי שדוגמן על ידי הדוד (בעליו הרשמי), כבר זכה להתעניינות חובקת עולם בטוויטר.
לאוכל בצ'יאנג מאי אני מקווה להקדיש בקרוב פוסט נפרד, כי היה טעים.
תגובות