מרץ 14 2011
אמש ביריד
למרות הפלישה המסיבית של קניונים בסגנון מערבי אל תאילנד, את תרבות הירידים עדיין לא הצליחו לחסל כאן. התאים כל כך אוהבים ירידים, שאפילו את הקניונים הם מנסים לעצב בצורה שתיתן לקהל חוויה של שוק פתוח. תחילת העונה החמה (בחודש מרץ) היא גם תחילת החופש הגדול של הילדים מבית הספר, וכמעט בכל מקום בתאילנד מציינים את האירוע ביריד גדול.
בעיר מגורי הנוכחית, נונג קאי, בקושי נגמר היריד הקודם וכבר התחיל אחד חדש וגדול יותר. בנוסף, השבוע התקיים מצעד סיני גדול בכל העיר, עם אלפי חזיזים מתפוצצים, דרקונים ופסלי בודהא מוזהבים. המצעד חולק לקבוצות שונות, ולצד כל אחת מהן הוסעה קרונית עם נגני כלים מסורתיים, שליוו את האירוע בתופים, מצילות וחלילים.
דרקונים במנוחה בכניסה לחנות סינית
המצעד עצר בדרך בתחנות שונות בעיר – בעיקר בחנויות שבעליהן הם ממוצא סיני, שתרמו כסף או שילמו על ביקור של הדרקונים בחנותם. בכל תחנה כזאת הלהקה התמקמה לצד הכניסה לחנות והחלה לנגן, והדרקונים נכנסו פנימה, עשו סיבוב ויצאו בחזרה. חלק אחר של המצעד כלל בחורות בלבוש סיני מסורתי, שנשאו אריגים מקושטים בסמלי מזל ובכיתובים שונים.
רק נדמו הדי החזיזים ובערב נפתח אירוע נוסף, יריד ענקי שהתמקם במרכז העיר וחסם את שני נתיבי התנועה העיקריים לתנועת מכוניות. כראוי ליריד בסדר גודל כזה, הועלה מדי ערב מופע שעוסק, אם הבנתי נכון, בתולדות נונג קאי.
רקדניות ביריד
המופע הסתיים, כמקובל, במטחי זיקוקים שהזכירו את קיומו של היריד לכל תושבי העיר שעדיין לא הגיעו אליו.
כמו שאפשר לצפות, רחוב שלם נסגר בשולחנות שבהם אפשר לאכול ולשתות את הדברים שנקנו בדוכני האוכל שהתמקמו על המדרכות. לרגל עונת קטיף התמרהינדי, חלקים גדולים של הכביש כוסו בערימות של הפרי למכירה.
תמרהינדי ישר מהחקלאי, 30 באט לקילו
בתאילנד, כידוע, לאף אחד אין פטור מעבודה – כולל ילדים וכלבים. שני כלבנים – כל אחד וסגנונו הוא – גנבו את ההצגה וזכו להתקהלות רצינית של ילדים סביבם.
כלבי השטן בהופעה
האיש שבתמונה לא הפסיק לזוז תוך כדי שירה מוזרה, שהושמעה דרך המגבר הקטן שנראה בצד ימין של התמונה. גם הוא וגם הכלבים שלו הרכיבו קשת לשיער, שעוטרה במנורות מהבהבות בצורת קרניים שטניות. הכלב הלבן היה מאופר, ועל השחור לא ראו כלום. שניהם, כפי שאפשר לראות, מחזיקים את הדלי עם הכסף בין השיניים. הם נראו רגועים למרות המוני האדם שזרמו סביבם, ושמרו על רוח טובה.
מלכת היופי ונושא הכלים שלה
למען האמת, אני לא בטוחה שהכלב בקדמת התמונה הוא אמיתי ולא בובה. הוא עמד בלי לזוז בכל פעם שעברתי על פניו, בזמן שהפרחה הקטנה עם הכתר טיפסה עליו להנאת הקהל. פניה של הכלבה נצבעו באדום לוהט. גם הצמד הזה לא נראה סובל יותר מאנשים שמגיעים למשרד בבוקר.
תגובות