אפריל 13 2009
לארב, לאאפ
בלונלי פלנט (מהדורת 2002) מכנים את תאילנד "ארץ נטולת סלטים", אבל זה רק בגלל שיש להם דעות קדומות על סלטים, העלים הבריאים האלה שמנסים לדחוף לנו מיום היוולדנו, בדרך כלל בלי הרבה הצלחה. אבל בתאילנד, סלט זה משהו אחר לגמרי. למשל, בשר חזיר טחון שבושל קצרות עם צ'ילי, תובל בעלי נענע טריים והוגש פושר, נחשב לסלט מסוג לארב (Laarb או לאאפ).
מוצאו של הלארב הוא בחבל איסאן, בצפון מזרח תאילנד, ובלאוס השכנה. איסאן הוא האיזור העני ביותר במדינה, ורבים מתושביו אוכלים את מה שהצליחו לצוד וללקט באותו יום. ביום גרוע במיוחד הם יסתפקו באורז ובירקות עם איזשהו מטבל (נאם פריק) או יילכו לאכול במנזר.
במקור, הלארב עשוי לכלול מגוון גדול של חיות (מכרסמים, צפרדעים, רכיכות) ושל חלקי גוף ספציפיים, בדרך כלל מהסוג הנחות יותר (למשל קיבה או ריאות). אבל מאחר שמדובר במאכל שחביב מאוד גם על עשירים מופלגים, הם יאכלו לארב מפילה חזיר קצוץ, בעוד שהעניים יקצצו לעצמם צפרדע. המתכונים המסורתיים של לארב כוללים לפעמים גם שפריץ קטן של דם טרי, שמתערבב היטב עם התבלינים והרוטב. אם במקרה לא הצלחתם להשיג דם טרי, המתכונים שבהמשך אינם מחייבים אותו.
את הלארב חייבים להגיש עם תוספת של ירקות ועשבי תיבול טריים, כמו כרוב לבן, מלפפון, שעועית ירוקה ובזיליקום. אם אוכלים אותו כמו התאים, בסופו של דבר יוצא שאוכלים מספיק ירקות כדי להצדיק את התואר "סלט". לצד הסלט מגישים גם אורז לבן מבושל (ללא מלח) או אורז דביק.
לארב חזיר קצוץ
נאם טוק מו, הבן-דוד של הלארב
לארב מכבד חזיר (Tap wan) הוא אחד המאכלים הטעימים ביותר שיש. את הכבד פורסים דק מאוד, ומשם שיטת ההכנה של הסלט זהה לזו של לארב חזיר קצוץ. אפשר להכין את הסלט הזה גם מכבד עגל, המקובל יותר במערב.
בצפון מכינים גרסה מיוחדת של לארב כהה מאוד, העשויה מחזיר קצוץ ושאלוטס, בלי עשבי תיבול ועם הרבה צ'ילי אדום יבש. בצ'יאנג מאי מקדישים ללארב פסטיבל משלו (בסך הכל עוד הזדמנות לצאת לפיקניק ולאכול משהו – הבילוי החביב ביותר על התאים).
תגובות