אפריל 21 2009
או מאמא!
באחד הטיולים השגרתיים למכולת הבזיקה מולי אריזה שאי אפשר היה להתעלם ממנה: בלונדה אנורקסית בעלת עיני מאנגה כחולות, מאלה שנראות כמו חייזר בכל מקום, ועל אחת כמה וכמה בתאילנד. כמנהגי בענייני אריזות מוזרות, רכשתי את המוצר – אם לא בשביל לאכול, לפחות שתהיה תמונה. ואז גיליתי שמדובר במוצר מסדרת ה"בראץ" של אטריות מאמא, מותג האטריות המוכנות הנמכר ביותר במדינה.
אטריות מאמא מסדרת בראץ
אני חייבת להתוודות: יש לי סלידה קשה מאטריות להכנה מהירה, שהחלה אי שם בשנות ה-90, בבית דפוס ישן שחלק מעובדיו (ואני ביניהם) ישבו באקוואריום זכוכית אטום באמצע החלל, קצת בדומה לאגף אמרלד בסדרה "אוז".
הימים היו ימי ההתלהבות הראשונית ממוצרי "מנה חמה", שהוצגו כאופציה הדיאטטית והבריאה ביותר לארוחת צהריים במקום העבודה.
אבל מתכנני המוצר לא לקחו בחשבון את מה שקורה כשמתקינים מנה כזאת באקוואריום. הריח שהתפשט במקום עדיין חקוק עמוק בתאי הזיכרון שלי ומאותת לי להתרחק במהירות מהמקום כשאריזה כזאת נפתחת. למזלי, האטריות המוכנות בתאילנד הן הרבה פחות מסריחות, וגם לא יוצא לי להסתובב הרבה באקוואריומים ממוזגים.
במהלך הזמן גיליתי שהתאים בכלל לא רואים ב"מאמא" זן נחות של אטריות, אלא סוג לגיטימי בעל זכות קיום לא רק בחנויות מכולת, אלא גם בדוכני מרקים ואטריות. לא נדיר לראות תאים מעדיפים אטריות "מאמא" במרק שלהם על פני אטריות סן יאי טריות, ואם אין מה לאכול בבית, זה מה שהם יאכלו.
את אטריות ה"בראץ" עוד לא יצא לי לטעום וכנראה שגם לא ייצא, אבל מאוחר יותר גיליתי שיש עוד אריזות באותה סדרה, אחת לכל אחת מהמפונקות. הבלונדינית, בכל אופן, היא הביזארית מכולן.
מימין: אטריות מאמא בשוק
תגובות