היחס לבצל במטבח התאי כל כך שונה מהיחס המערבי או המזרח תיכוני אליו, שלפעמים נדרש סוויץ' במוח כדי להניח את ההרגלים הישנים בצד. ראשית, אם נתקלתם במתכון "תאי" שמתחיל בטיגון בצל, זה לא מתכון תאי. התאים מתחילים מנות רבות בהקפצה של שום או של שום וצ'ילי, אבל לא של בצל. בצלים חתוכים בסגנון מערבי (לחצי ואז לפרוסות רוחב, או לפרוסות רוחב עגולות) אפשר לראות לפעמים כקישוט למנות מערביות או כחלק מסלטים בהשפעה מערבית. חיתוך לקוביות בדרך כלל אינו מוכר כאן כשיטה לגיטימית לטיפול בבצל (אלא אם מדובר במאכל מערבי או בקיצוץ לפני מעיכה במכתש).

שיטת החיתוך לטריזים (wedges) משרתת היטב את תפקיד הבצל במטבח התאי: לתת קראנצ'יות מתקתקה לאוכל. זוהי שיטה שמבטיחה שחלק מהבצל יהיה קצת עשוי, אבל רובו יהיה כמעט חי לגמרי. משתמשים בחיתוך הזה גם למנות מוקפצות (למשל עוף עם אגוזי קשיו) וגם בתבשילים כמו טום קאא או טום יאם. מעבר לשיטת החיתוך, הדבר החשוב ביותר הוא להוסיף את הבצל ממש לפני סוף הבישול ולא לתת לו להתרכך. זכרו שהבישול נמשך גם אחרי שכיביתם את האש.

מקלפים את הבצל וחותכים לחצי לאורך.

בצל חצוי לאורך – שימו לב לכיוון הסיבים

מציבים את הבצל על קרש חיתוך, כשהחלק השטוח שלו פונה כלפי מעלה.

בצל חצוי לאורך, החלק השטוח למעלה

חותכים טריזים אלכסוניים לאורך הבצל. המטרה היא לייצר חתיכות בגודל ביס, לכן לא חותכים לכל האורך, אלא כמו שרואים בתמונות, באלכסון בערך עד 2/3 מהאורך.

חיתוך לטריזים

ממשיכים לחתוך באלכסונים עד שנגמר הבצל.

מספר החיתוכים תלוי, כמובן, בגודל הבצל

תגיות: איך חותכים, טבעוני, טכניקות בישול, ירקות

כתובת טרקבק | RSS תגובות