ברוקולי הוא תחליף מצוין לירק ההקפצות הפופולרי ביותר בתאילנד – פאק קאנה – אך הזדעזעתי לגלות שאנשים בישראל זורקים את הגזע ומשתמשים רק בפרחים. כשמדובר באוכל תאי, המרקם הקשה של הגזע הוא בדיוק מה שאנחנו מחפשים במנות המוקפצות שלנו. חוץ מזה, לעולם לא תתפסו טבח תאי זורק לפח חלקים טובים של ירקות שעלו לו כסף או עבודה.

ראיתי ברשתות השיווק בישראל ירק המשווק כ"ברוקו-מיני”, מין שילוב בין פאק קאנה לברוקולי מערבי רגיל – כלומר גבעולים ארוכים ודקים יחסית לגזעי ברוקולי, ותפרחת דלילה ועדינה. אני מקווה שרוכשי הברוקו-מיני לא שוקלים לזרוק את הגבעולים – אחרת ישארו עם מעט מאוד ברוקולי ביד.

ובחזרה לברוקולי הרגיל: בחרו את בעלי הגזע הארוך והיפה (לפעמים חותכים להם את הגזע לפני שהם מגיעים ללקוח. אל תקנו כאלה). רצוי שהגזע לא יהיה עצי מדי, כדי שלא יהיה יותר מדי פחת בתהליך הקילוף.

חותכים את הקצה הקשה.

מפרידים את הפרחים מהגזע. מעמידים את הגזע במאונך על קרש החיתוך ומקלפים את השכבה החיצונית הקשה.

חותכים את הגזע לפרוסות בעובי כ-5 מ"מ.

חותכים את הפרוסות למקלות דקים, אפשר גם באלכסון.

את הפרחים מפרידים לחתיכות קטנות.

תגיות: איך חותכים, טבעוני, טכניקות בישול, ירקות

כתובת טרקבק | RSS תגובות