אפריל 22 2009
נימוסים והליכות במסעדות
לתאים יש כללי נימוס מפה ועד הודעה חדשה, ועם זאת הם פתוחים לאילתורים ולא מצפים להרבה מתיירים. ליד השולחן יש כמה כללים בסיסיים.
- אם אתם מחפשים מודל לחיקוי בענייני נימוסים, אל תסתכלו על הדור הצעיר. בחרו לכם אדם מבוגר יותר.
- ברוב המכריע של המסעדות (להבדיל מבתים פרטיים וחלק מהחנויות) אין צורך לחלוץ נעליים בכניסה. אם יש צורך כזה, תראו ערימת נעליים על סף הדלת.
- אוכלים עם כף ומזלג אבל לא מכניסים את המזלג לפה – רק את הכף.
במזלג משתמשים כדי להעמיס את האוכל לכף. - סכינים תמצאו רק במסעדות של משתכנזים. אף מאכל תאי שיוגש לשולחנכם לא יצריך שימוש בסכין. אם יש משהו שצריך לחתוך, זה ייעשה לפני ההגשה.
- אם אתם מתורגלים בשימוש בצ'ופסטיקס – זה נחמד – אבל בתכלס יש מעט מאוד מקרים שבהם תזדקקו למיומנות הזאת. יריב מלילי, השף של "בית תאילנדי" בתל אביב, סיפר לי שרבים מהסועדים אצלו מנסים להשתמש בצ'ופסטיקס כדי לאכול מנות שמבוססות על אורז (הנה דוגמה ממסעדת ג'ירף). להבדיל מהסינים, התאים נעזרים בצ'ופסטיקס רק למאכלי אטריות (ולאחרונה גם סושי), לעולם לא לאכילת אורז. גם אם הזמנתם אטריות, תמיד תקבלו לצד המקלות גם כף ומזלג. אם לא קיבלתם צ'ופסטיקס עם האוכל, סימן שאוכלים אותו בכף ובמזלג.
- אם קיבלתם במסעדה אוכל ללא סכו"ם, הוא עשוי להימצא בקופסת מתכת או בסלסילת פלסטיק על השולחן שלכם.
- אפשר להיעזר בידיים לצורכי אכילה – בעיקר אם אוכלים סרטנים, שרימפס לא מקולפים, כנפי עוף ושאר מאכלים מרובי עצמות או קליפות. אם קיבלתם קיסם עץ עם האוכל (סידור נפוץ בקניית פירות מוכנים לאכילה), סימן שיותר מנומס להשתמש בו מאשר בידיים (וגם חוסך את הדביקות באצבעות).
- לתאים אין בעיה לקחת אוכל מכלי מרכזי עם הסכו"ם האישי שלהם. אני מקווה שגם לכם אין.
- בארוחה יושבים זקוף ומשתדלים לא להתכופף אל הצלחת גם כשאוכלים עם מקלות. במקרים מסוימים (למשל כשמוגשות קעריות קטנות למרק) אפשר להרים את הצלחת לכיוון הפה.
- משתדלים לא לדבר עם אוכל בפה. אם חייבים, שומרים על פה סגור ככל האפשר.
- אם אוכלים בחבורה, מקובל שכל אחד מזמין מנה או שתיים שהוא אוהב, אבל כשהן מגיעות לשולחן כולם מתחלקים בהן. אם אתם אוכלים עם תאים, אל תבנו על כך שתוכלו להתחזר לבד על צלחת השרימפס הענקיים שהזמנתם. כמעט לכל מנה יש גרסה אישית וגרסה קבוצתית. אם אתם אוכלים בחברה, אל תזמינו מנות אישיות כמו מרק אטריות או אורז עם תבשיל כלשהו מעליו (ארוחה בצלחת). את אלה תשמרו לארוחות לבד, מקסימום בזוג.
- לאכול לבד זה אחד הדברים העצובים ביותר שתאי יכול להעלות בדעתו. הם תמיד ישתדלו לעשות את זה בחבורה.
- הגשת המשקאות במסעדה תאית לא היתה מביישת שום מסעדת יוקרה במערב. אם הזמנתם משקה מבקבוק (להבדיל, למשל, מכוס לימונדה מתוצרת בית) יעמידו ליד השולחן שלכם עגלה קטנה עם דלי קרח ובקבוק או שניים ממה שהזמנתם. בכל פעם שהכוס שלכם תתרוקן קצת, המלצר יזדרז למלא אותה. ברוב המקרים ישאלו אתכם אם אתם רוצים לפתוח בקבוק חדש, אבל לא תמיד.
- לא מנומס לשתות ישר מהבקבוק. אם קיבלתם קש עם המשקה שלכם, השתמשו בו.
- לא מנומס להשאיר אורז בצלחת.
- שימוש בקיסמים אחרי הארוחה נעשה בצנעה, כמו אצל מיטב הייקים – יד אחת מסתירה ויד אחת נוברת.
עדי היקרה,
אני בפתחה של קפיצה ראשונה וקצרה לתאילנד בשבוע הבא ומאוד שמחתי להתקל בכתבונת על הבלוג שלך בידיעות אחרונות השבוע. איזו עריכה נהדרת ותמונות מדליקות. כל כך הרבה מידע! אני בטוחה שהביקור שלי יהיה מוצלח יותר הודות לך.
תודה, תודה, תודה וחג שמח!
מירי
מירי – מגניף, אני מקווה שתהני בטיול. טיפ-טיפון: אל תסחבי איתך מעיל גשם. הכי טוב לקנות פה מעיל חד פעמי ב-20-30 באט לחתיכה.
תודה רבה נהנתי מאוד לקרוא, זה אפילו הצחיק אותי כמה אנחנו רחוקים מהנימוסים האלה בארץ חחחח!!!