מרץ 07 2014

שוק וארורוט, צ'יאנג מאי כתבות

מדור: כתבות

הרבה אוכל בושל בתאילנד מאז הפוסט האחרון שלי, לא מעט תמונות צולמו אך טרם פורסמו, אבל לא לכתוב על הביקור האחרון בשוק וארורוט (Warorot) בצ'יאנג מאי – זה כבר יהיה פשע. מכל השווקים שביקרתי בהם בעיר, הוא הכי מגוון, זול ותאי אמיתי.

השוק שוכן על גדת הנהר פינג והוא כולל כמה בניינים ושטח גדול של רחובות סביבם. קל מאוד להגיע אליו ברגל או בטוקטוק ממרכז העיר. הכי נעים בשעות הבוקר המוקדמות (7-8), אבל הוא פתוח עד אחה"צ. באחד הרחובות המובילים לשוק ממוקם דוכן פופולרי מאוד של פטונג קו (סופגניות סיניות בטיגון עמוק) המגיש כמה גרסאות של המאכל (עם שומשום שחור, ממולא בעדשים צהובות מתוקות ועוד), ואפשר לשבת ליד אחד השולחנות עם קפה או כוס חלב סויה טרי ותה צמחים. באחד הבקרים קיבל את פני דינוזאור מטוגן.

פאטונג-קו פרה-היסטורי

ברחובות הקטנים של השוק אפשר למצוא המון מוכרים עם כמויות קטנות של ירקות מיוחדים מהגינה הביתית. לא את הכל זיהיתי, אבל הצלחתי לא לפספס את תרמילי המורינגה הטריים שככל הנראה הגיעה עונתם והם נמכרו בכמה וכמה דוכנים. המורינגה נחשב לעץ בעל סגולות פלאים תזונתיות ורפואיות והוא אמור לעזור נגד לחץ דם גבוה, סוכרת ואפילו סרטן. בתאילנד משתמשים בכל חלקי העץ – שורשים, עלים, תרמילי הזרעים והזרעים עצמם. את התרמילים אפשר לאכול טריים או להוסיף לקארי חמוץ (kaeng som) או לקארי ג'ונגל. כפי שאפשר לצפות ממשהו כל כך בריא, הם קצת מרירים.

ירקות צפוניים על המדרכה

עוד בתמונה (מימין): 2 סוגים של פטריות, מורינגה, שעועית רחבה, צמח לא מזוהה, צ'ה אום (סוג ארומטי של אקאציה), שעועית ארוכה ירוקה וחצילים סגולים קטנים.

אח הדברים הכי נחמדים בשווקים בתאילנד הוא הדוכנים שבהם נמכרים חומרי גלם קלויים להכנת נאם פריק, המטבלים התאיים הידועים שסביבם מתארגנת ארוחה שלמה.

ירקות קלוים לנאם פריק

מימין למעלה: שיפודי צ'ילי קטן (פריק קי נו), שיני שום גדולות, שאלוטס שלמים, צ'ילי ארוך חצי חריף וחצילים ארוכים. בדוכן אחר הוצעו חרקי מים טריים וגדולים (Mengda), שהם תוספת פופולרית לאחד מסוגי הנאם פריק.

חרקי מים, גדולים וקטנים

בתוך החלק המקורה של השוק יש Food court שנראה די חדש ונקי, עם מקומות ישיבה נוחים ומנות טיפוסיות לצ'יאנג מאי, כמו מרק קאו סוי או נאם פריק נום עם הנקניקיות המפורסמות של העיר, סאי אואה (Sai Ua).

נקניקיות סאי אואה בתנור אפייה פתוח

בחלק המקורה מצאתי גם שני דוכנים צמחוניים/טבעוניים עם מגוון גדול מאוד של מנות זולות וטעימות (אחד בחלל הגדול של בניין האוכל המרכזי, והשני במסדרון של אותו בניין). בדוכן הראשון מצאתי שני סוגי דים סאם צמחוניים, תבשילי קארי והרבה שיפודי טופו בטעמי דג/עוף וכו'. הדוכן השני היה בהשפעה סינית והציע עלי לוטוס ממולאים באורז מטוגן עם ירקות וזרעי לוטוס, מרקי ירקות מצוינים, מנות טופו שונות ודלעת מטוגנת פיקנטית. למנות רבות הוסיפו גזעי פטריות שקיבלו טיפול שהפך אותן לבעלות מרקם שמזכיר מאוד בשר בקר.

כדי שלא תחשבו שצ'יאנג מאי היא עיר חסרת תרבות (או שאני התבגרתי, חלילה), הנה כניסה לחנות פיצ'פקעס באחד מבנייני השוק, שבחזיתה בובה מתנפחת של החתול הרובוט דוראמון.

במרכז: דוראמון

פוסטים קשורים

4 תגובות

4 תגובות לפוסט “שוק וארורוט, צ'יאנג מאי”

  1. יעל בתאריך 07 מרץ 2014 בשעה 21:28

    התגעגעתי! נעלמת להרבה זמן.
    לפני שבועיים חזרתי מ-10 ימים בבנגקוק-של-השביתה. בגלל שזה היה ביקור קצר, לא המשכתי למקומות אחרים. קראתי עכשיו את הפוסט על נסיעה ברכבות. מניחה שהביקור הבא יכלול נסיעה ברכבת לעיר חוף כלשהי.
    אולי תוכלי לכתוב מעט על האופציות לטיולים של נשים מערביות בודדות (ולא בטיול אחר צבא….) בתאילנד?

    בינתיים אני מתנחמת בטיפות שמן קפיר-ליים בכל מנה שאני מכינה בבית. קצת ניחוחות תאילנד…..

  2. עלמה בתאריך 09 מרץ 2014 בשעה 22:29

    מדהים! כמה זמן לא עלה פה פוסט, חיכיתי כבר לקרוא

  3. עדי בתאריך 21 מרץ 2014 בשעה 5:31

    עלמה – תודה.
    יעל – אחשוב על הצעתך לפוסט על טיולים לנשים בודדות (שמעתי שבפטאיה יש לא מעט הצעות גם בשבילן). אני מטיילת הרבה לבד אבל אף פעם לא התייחסתי לזה כאל גורם משמעותי, אולי בגלל שכישראלית יש לי הכנה מצוינת להתמודדות עם ערסים, והערס התאי הכי גדול לא מגיע אל קרסולי הגסות של ערס ישראלי מצוי (או בריטי, לצורך העניין).

  4. יעל בתאריך 10 אפר 2014 בשעה 21:26

    תודה, עדי…. רשמתי לפני את ההצעה לגבי פטאיה. אולי כשאפרוש אמצא לעצמי שם איזה נער שעשוע. לא רעיון רע בכלל.
    לגבי הערסים, התכוונתי לאיומים רציניים קצת יותר, ולאו דווקא לשריקות או הערות בתאית שממילא אני לא מבינה אותן.
    חברות שואלות אותי האם זה בטוח לעלות כבחורה בודדת לטוקטוק למשל. לי אין ממש תשובות לספק, מאחר ואני נוסעת באוטובוסים או בסקייטריין. או- האם מקובל שאשה תשב לבד במסעדה או בבר, בלי שיחשבו שהיא "נערה עובדת".

    ו- ברוכה השבה.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות