לי כותבת: אני אמא לנערה שסובלת מאלרגיה מסוכנת לשומשום ואני חוששת מאוד ממפגש עם שמן שומשום בטיול שלנו לתאילנד. שמתי לב שברשימת חומרי הגלם שמשמשים לבישול במטבח התאי אין שום אזכור לשמן שומשום. פנייה לחברה שממנה הזמנתי טיול ג'יפים הניבה הבטחה שאין שום שומשום אצלם באוכל, ויתרה מזו, שכמעט לא עושים שימוש בשמן הזה בתאילנד באופן עקרוני. עם זאת, שמעתי מאנשים שהיו/גרים בתאילנד שיש שימוש נרחב בשמן שומשום לתיבול סלטים ואף לטיגון. מה האמת?

צודקים בחברת הטיולים – שמן שומשום, ושומשום בכלל, אינם חלק מהמטבח התאי המסורתי וכמעט לא עושים בהם שימוש כאן. יש סיכוי מסוים למצוא שמן שומשום במסעדות סיניות-תאיות, אבל במתכונים תאיים הוא ממש לא מקובל. אין סיבה לחשוש שאוכל טוגן בשמן שומשום, משום שהוא הרבה יותר יקר משמנים אחרים, כמו סויה, דקלים או חמניות. אף טבח תאי לא ישתגע לטגן במחיר כזה. אם הולכים למסעדות צמחוניות מודרניות כדאי לוודא שלא השתמשו בשמן שומשום כתיבול לסלטים. זה די נדיר וברוב המקרים יוכלו לומר לך (באנגלית) אם המנה בעייתית.
הנה דוגמה לסלט צמחוני-מודרני עם שומשום ואולי גם שמן שומשום (לא זוכרת). אכלתי אותה במסעדה צמחונית ידועה למדי בצ'יאנג מאי, Anchan.

סלט מנגו ירוק עם קצת שומשום למעלה. צ'יאנג מאי

שומשום בגרגרים כמובן הרבה יותר קל לאתר. אפשר למצוא אותו כאן בעיקר בחטיפים ולא באוכל של ממש.
הנה דוגמה:

אורז דביק מתקתק עם חלב קוקוס ושומשום

לפעמים משתמשים בזרעי שומשום לציפוי של בשר מטוגן (עוף, חזיר) או צלוי, אבל במצב הזה אין בעיה להבחין בו. יש גם רוטב צ'ילי ספציפי שמכיל שומשום (מוגש עם ברביקיו קוריאני), וגם שם אין בעיה להבחין בו. כדאי לשים לב גם לשומשום השחור, הפופולרי כאן לא פחות מהלבן. הוא נראה מאוד דומה לקצח, אז אם נדמה לכם שראיתם קצח, זה כנראה שומשום.

ג'לי עם זרעי בזיליקום

קל להתבלבל בין השומשום השחור לבין זרעים של בזיליקום, שמשמשים כתוספת להרבה משקאות קרים וקינוחי ג'לי, כמו זה שבתמונה.