אפריל 27 2009
מיאנג קאם/מיאנג לאו
אין דבר יותר מגניב מזה, ולא רק לחובבי גלגולים. מיאנג קאם (Mieng kham) ומיאנג לאו (Mieng Lao) – עלים טריים ממולאים בכל טוב, שנמכרים כמו פאזל להרכבה עצמית בשווקים רבים בתאילנד – הם נשנושים קלאסיים שמוגשים בארוחות יוקרתיות ועממיות כאחת, ויש להם סגולות מעוררות בלתי ניתנות להכחשה.
מיאנג קאם בסגנון מרכז תאילנד
לפעמים העלים הם של גפן Piper (שבה עוטפים גם אגוזי בטל, לכן היא מכונה גפן הבטל), לפעמים זה כרוב סיני, חסת אייסברג, כרוב, סלק או כל עלה אכיל אחר. לצד העלים מגישים בקעריות קטנות את מרכיבי המילוי. אם זה מיאנג קאם, ימלאו אותו בשבבי ליים (עם הקליפה), קוביות של בצלצלי שאלוט, פלפלונים חריפים טריים (Prik ki nu), קוביות ג'ינג'ר צעיר, פתיתי קוקוס מיובשים, בוטנים קלויים, שרימפס מיובשים ורוטב מתוק מסירופ תירס. אם זה מיאנג לאו (שמקורו בלאוס והוא נפוץ מאוד בצפון מזרח תאילנד), המילוי עשוי לכלול שרימפס קטנים טריים, צרצרים מטוגנים, פרחי בננה (שטעמם מזכיר מאוד ארטישוק), חתיכות קטנות של ג'ק פרוט בוסר, וכמובן צ'ילי וג'ינג'ר.
מיאנג קאם מגולגל, משופד על מקל
גרסאות נוספות של המאכל הזה כוללות דג מעושן קלות, שממנו קורעים פיסות קטנות אל תוך העלים.
לוקחים עלה או שניים (לתאים יש טריק שיוצר קונוס משני עלים מסובבים), מפזרים על העלה (או מערימים אל הקונוס) קצת מכל דבר, סוגרים ומכניסים לפה. את הצ'ילי אתם יכולים לנגוס לחוד אם אתם חוששים ממפגש עם פלפל שלם בלי חומרים מרככים (כמו אורז) מסביב.
כאמור, אפשר לקנות את כל הקומבינה בשקית בכל שוק תאי שמכבד את עצמו. תנו הצצה בעלים לפני הקנייה, כדי לוודא שהם רעננים ונטולי כתמים ופגמים.
הנה וידאו שמדגים איך אפשר להתפנק על מיאנג קאם גם מחוץ לתאילנד. בישראל, המכשול הכי גדול בדרך לביצוע מושלם הוא העדרו של ג'ינג'ר צעיר, נטול סיבים ומתאים לאכילה ללא בישול. אם תצליחו להתגבר על הבעיה הזאת, שיחקתם אותה.
תגובות