אוגוסט 16 2018
מתייח"צנים
משמח לדעת שעדיין נותרו בתאילנד כמה מקומות כה נידחים וחסרי יח"צ, שצריך לשלם לעיתונאים ובלוגרים כדי שיכתבו עליהם. עוד יותר משמח לגור במקום כזה, ולמען האמת בכלל לא נורא לגלות שמשרד התיירות של תאילנד הקדיש לאחרונה מעט מתקציבו לחשיפת הקסם של האיזור – הקצה הדרום-מזרחי של המדינה.
החלק הזה כולל שלוש פרובינציות-חוף. ריונג, הקרובה ביותר לבנגקוק והגדולה מבין השלוש, היא איזור נופש פופולרי בקרב תושבי בנגקוק, והאוכל שלה נוטה לסגנון המרכז. צ‘נטבורי, כארבע שעות נסיעה מבנגקוק, היא מישמש מעניין של תרבויות ומהגרים – סינים, וייטנאמים (שחלקם הגדול נוצרים) וחמרים (קמבודים), שרידים לאימפריה החמרית ששלטה באיזור עד המאה ה-15.
ממש בקצה נמצאת טראט. ב-1904, כשהצרפתים ששלטו על שכנותיה של תאילנד כבשו חלקים מצ'נטבורי, החליט המלך ראמה החמישי לתת להם את טראט בתמורה ליציאה מצ'נטבורי. שלוש שנים מאוחר יותר הצרפתים גילו שהאוכלוסיה התאית בטראט קשה לשליטה ואינה מקבלת אותם בברכה. הם החזירו אותה לתאילנד וקיבלו תמורתה תמורת שטחים אחרים. 23 במרץ 1907, התאריך שבו טראט סופחה רשמית לתאילנד, נחשב ליום ההולדת של הפרובינציה ונחגג מדי שנה במופע מרשים שמתאר את הקרבות נגד הצרפתים.
האופנה בטראט במאה ה-18. צולם במוזיאון העירוני
הכיבוש הקצר לא נתן את אותותיו בפרובינציה. בניגוד לאזורי גבול אחרים של תאילנד עם הקולוניות הצרפתיות לשעבר קמבודיה ולאוס, אף אחד בטראט לא מתמחה בהכנת באגטים או מאפים צרפתיים אחרים. זה מצער, אבל כפי שתראו בסרטונים הבאים, לא חסרים פיצויים.
במרץ האחרון הגיע לטראט בלוגר הווידאו המוכר והחביב מארק וינס, ויצא ממנה עם שני סרטונים נהדרים למדי. הראשון מתמקד באוכל ביתי שמכינים בכפר באן הואי רנג (baan huai raeng), השוכן על גדת הנהר של טראט. שימו לב לסגנון הבנייה המסורתי של הבית שבו הוא מתארח – משטח עץ ענקי מוגבה על עמודים ופתוח כמעט לגמרי, שחללי השינה שלו מוגדרים על ידי כילות יתושים. אזורי הכפר של טראט משופעים בבתים כאלה, שבהם אין דריסת רגל לקונספט של פרטיות. החומר היפה שבו משתמשים לעטיפה של מנת האורז המיוחדת שמכינה בעלת הבית עשוי מקליפת דקל בטל.
הסרטון השני צולם בשוק שבמרכז העיר ובשלוש מסעדות נהדרות, שאחת מהן בכלל לא הכרתי (אבל אל דאגה, זה תוקן במהרה).
סרטון נוסף שפורסם לאחרונה הביא לטראט את השף אנדי ריקר, אמריקאי שמתמחה באוכל תאי (בעיקר צפוני) ומחזיק בכמה מהמסעדות התאיות הטובות ביותר בארה"ב. ריקר מבקר גם במסעדה בנגקוקית של אוכל מטראט, סרי טראט.
אם אתם כבר בסביבה, שווה לצפות גם בסרטונים של מארק וינס על צ'נטבורי, שהאוכל שלה זכה עד כה להכרה רחבה יותר מהאוכל של טראט, בין השאר בזכות אטריות האורז המפורסמות Sen jan, המיוצרות שם.
המזח שממנו יוצאים אל מסעדת הצדפות הימית שנראית בסרטון נמצא בעיירה קלונג (Klung), על הגבול בין טראט לצ'נטבורי. די קרוב אליה, גם באמצע הים, נמצאת מסעדה ותיקה ומפורסמת מאוד בשם Phu Nim, שאף היא שווה ביקור.
תגובות