רוטב דגים

רוטב דגים (Nam pla – את ה-L בקושי מבטאים) הוא אמצעי ההמלחה הכי נפוץ בתאילנד, והוא חיוני לאוכל התאי כפי שהמלח חיוני לאוכל המערבי.

בבישול התאי משתמשים גם במלח, אבל על השולחן לא תמצאו מלחיות אלא רוטב דגים בלבד (אלא אם מדובר במסעדה שיש תיירים בין לקוחותיה). המלח אינו מתאים לאקלים בתאילנד, כי הוא הופך מהר מאוד לעיסה רטובה ובלתי שמישה (ולא, לא עוזר לשים אורז במלחייה).

מאוד לא מומלץ לרחרח את רוטב הדגים מקרוב, כי אתם עלולים לקבל מושג שגוי לגמרי על טעמו כחלק מהאוכל. הריח הדגי החזק נעלם כשמוסיפים אותו לאוכל ומערבבים (ובכל זאת, למרות כל האזהרות, עוד לא ראיתי ישראלי אחד שהצליח להתאפק מלרחרח את הבקבוק ואחר כך להגיד איכסה).

השלב שבו מוסיפים את רוטב הדגים לווק הלוהט מלווה בדרך כלל בעשן מחניק. ככה בדיוק זה צריך להיות – אז תפתחו חלון.

אחת התוספות הכי נפוצות על השולחן התאי היא פריק נאם פלא (Prik nam pla או Nam pla prik, תלוי באיזה איזור בתאילנד אתם נמצאים). קערית קטנה עם כמה כפות של רוטב דגים מעורבב עם צ'ילי קצוץ (ולפעמים גם עם ליים, כמו בתמונה). כמה טיפות מהרוטב הזה פועלות כמו קסם על מאכלים תאיים מסוימים (בעיקר כאלה שנוטים למתיקות), ואם אתם רגישים לחריף אתם לא חייבים לאכול את הצ'ילי.

פריק נאם פלא: רוטב דגים עם צ'ילי (ובמקרה הזה גם חתיכות ליים)

בדרך כלל מכינים את רוטב הדגים מדגי אנשובי קטנים והרבה מלח, אבל יש גם גרסאות מדיונונים (קלאמרי) ומעוד סוגי דגים. האנשובי כשלעצמו הוא דג כשר, אבל כמובן שאין הכשר למוצר עצמו, כי הוא לא עובר דרך שום רבנות.

לאחרונה גיליתי שמוכרים בישראל רוטב דגים כשר, שעשוי מטונה. לא טעמתי אותו ואין לי מושג מה טיבו, אבל לפי האתר אכול ושאטו הוא די דומה לרוטב סויה וחסר את הארומה האופיינית לרוטב הדגים התאי. אם ניסיתם את הרוטב הזה, אשמח אם תספרו לי.

את רוטב הדגים הפיליפיני תשאירו לאוכל פיליפיני. ואת הרוטב הווייטנאמי לאוכל וייטנאמי. להכנת אוכל תאי, קנו רק רוטב מתוצרת תאילנד.

פוסטים קשורים

• משחת צ'ילי קלויה, נָאם פְּריק פָּאו
• אבטיח עם שאלוטס פריכים ודג מיובש
• אורז-חתולים (מוקפץ עם מקרל ותוספות)
• הל לבן, הל שחור
• שמן-צ'ילי

תגיות: דגים, תבלינים

כתובת טרקבק | RSS תגובות