העונה הגשומה, שמתחילה במאי-יוני ומסתיימת באוקטובר, היא גם העונה הטובה ביותר לתיירות-פירות, אם יש בכלל דבר כזה (ואם אין, אז כדאי שיהיה).

הפירות הטרופיים הכי טובים מבשילים עכשיו, והכבישים מלאים בטנדרים עמוסים בכל טוב – חלקם נוסעים אל השווקים וחלקם הם השווקים עצמם.

לונגקון

לונקון (Lonkon) – פרי צנוע הגדל באשכולות שנראים מבחוץ כמו תפוחי אדמה זעירים, הוא אחד הפירות האהובים עלי ביותר. יש לו טעם של ליצ'י מעורב עם פומלה, וכשמקלפים אותו הוא מפריש חומר קצת דביק, שאפשר לשטוף מהידיים עם קצת מים וסבון.

מנגוסטין (מנגקוט)

מנגוסטין (Mangkut) – ללא ספק הפרי הכי אהוב על תיירים בתאילנד, ובצדק. גם הוא נראה צנוע מאוד מבחוץ, קצת דומה לאפרסמון, אבל בצבע סגול. קילוף מנגוסטין מצריך מעט ניסיון, כי הפרי הלבן והקרמי שבפנים עטוף בציפה מרה בצבע אדום לוהט, שאותה צריך לסלק מבלי שתפריש את מיציה המרים על הפרי.

רמבוטן (נגו)

רמבוטן (Ngo) – פרי יפהפה שטעמו דומה קצת לליצ'י.

דוריאן תינוק

דוריאן (Turian) – בעיני התאים הוא נחשב למלך הפירות, אבל לא מעט אנשים מערביים (כולל אני) מסתייגים ממנו בגלל הריח החזק. בתוך השריון הירוק מסתתרות מעין בננות רכות וקרמיות, שאותן מחלצים לתוך מגשי קלקר ומכסים בניילון נצמד. עכשיו זו רק תחילת העונה והפירות עדיין קטנים, אבל כשהיא מגיעה לשיאה נראה שתאילנד כולה מכוסה ענן בניחוח דוריאן, ואין לאן לברוח.

שיח מנגקון עם פירות

מנגקון (Mangkon) – פרי הדרקון, שגדל גם בישראל (תחת השם פיטאיה). הוא לא מאוד מתוק וטעמו די ניטרלי, אבל הוא נראה מדהים (כחלק מסלט פירות, נניח) ויש לו מרקם נעים, במיוחד כשהוא מקורר. המנגקון הוא סוג של קקטוס, שמטפס על עמודי תמיכה ונראה כמו מקלחת של ענפים ירוקים, שמהם מבצבצים פרחים צהובים בהירים ענקיים ואחר כך פירות בצבע ורוד עז.

סנטול (קראטון)

סנטול (Krathon) – פרי צהבהב-חום בגודל של תפוז, בעל קליפה מעט מקומטת, מרקם חלקלק למדי וטעם חמוץ-מתוק שמזכיר קצת אפרסק או מישמיש. כשחותכים אותו, המגע עם החמצן הופך את הצבע הלבנבן שלו לחום בהיר. כדי למנוע את ההתחמצנות התאים מערבבים את הפרי אחרי הקילוף בתערובת של צ'ילי, סוכר ומלח, או מגישים אותו עם סירופ סוכר וקרח כתוש. לפעמים (למשל באיסאן) הם טובלים אותו ב-MSG טהור ולפעמים אפילו באבקת מרק.

שני סוגים של פרי הנחש: עגול ומאורך

פרי הנחש (אנגלית: Salacca. תאית: Rakham) – פרי של דקל, שקליפתו החומה מזכירה עור נחש. הפרי קל מאוד לקילוף וטעמו חמוץ-מתוק. בזנים החמוצים יותר משתמשים להעשרת תבשילי קארי (למשל Kaeng som) או מבשלים אותם בסירופ סוכר עם צ'ילי. את הזנים המתוקים יותר אוכלים כמו שהם או בשייק פירות. יש זנים בעלי פירות עגלגלים, וכאלה עם פירות מאורכים.

תגיות: טבעוני, מזג האוויר, פירות, צמחוני

כתובת טרקבק | RSS תגובות