למה אוכל?
ככה!
את הארוחה הראשונה שלי בתאילנד אכלתי במלון חמישה כוכבים ליד שדה התעופה הישן של בנגקוק, דון מואנג. לא הרבה זכור לי מאותו ערב. הראש שלי הסתחרר לגמרי מהקארי הירוק. בנקודה הזאת אנחנו, הכותבים על אוכל, נעצרים לרגע ומתחילים לסרוק את לקסיקון התיאורים שלנו בחיפוש אחר מונחים מתאימים לקארי ירוק שכזה. ניחוחי? מופלא? מבושם? בואו נשאיר את המשחק הזה לקופירייטרים של סדרת “הגן הקסום”. מה שחשוב זה שמהביס הראשון הבנתי שאם עד עכשיו חשבתי שיש גבול לכמה מאכל יכול להיות טעים, הרגע חציתי אותו.
באופן טבעי, הנחתי שהאיכות נובעת ממחיר המלון (200 דולר ללילה) והארוחה (כמעט אלף באט). מאחר שאת שאר החופשה התעתדתי לבלות במקומות זולים הרבה יותר, התכוננתי לירידה ברמה. אוי, כמה שטעיתי.
בארבע השנים האחרונות אני מתגוררת בתאילנד ורק לעתים רחוקות יוצא לי לשלם כאלה סכומים על ארוחות, אבל לא נזקקתי לשנתיים כדי לגלות שמחיר זול בתאילנד הוא לא ערובה לאיכות ירודה, כפי שהתרגלנו בארצות המוצא שלנו. כבר למחרת היום, באחד האיים בדרום, התברר לי שאפשר לקנות את אותה איכות בגסטהאוס נידח באי נטול חשמל והפלגות מסודרות, ובשליש המחיר.
אבל להתייחס לאוכל בתאילנד כאל עיסקה טובה ותו לאו זה כמעט חילול הקודש, אם אפשר לדבר על חזירים צלוים כעל קודש. לא לחינם נחשב המטבח התאי למטבח עילי, שרמתו אינה נופלת מזו של המטבחים הצרפתי והאיטלקי. כמו אחיו האירופאיים, גם הוא מורכב מכמה מטבחים אזוריים שמייצרים מגוון ענק של מנות וסגנונות. להבדיל מהם, כדי לגלות אותו אתם צריכים לצאת מהמלון, לדלג על כמה ארוחות במסעדות שבהן אתם לא רואים לקוחות תאים, ולהמר על הלא ידוע. לי, למשל, לקח חצי שנה עד שהעזתי להזמין מרק בעצמי באחד הדוכנים, וככל שאני בוחנת יותר את נוהגי האכילה של התיירים בתאילנד, מתברר לי שאני לא היחידה שנתקעה במחסום הזה.
המטרה ראשונית של האתר הזה היא לעזור גם לכם לעבור את המחסום, כי להיות בתאילנד ולאכול חביתה עם נקניק, טוסטים ומקרוני בולונז זה בזבוז משווע של זמן וכסף. מעבר לאוכל, אשתדל להביא גם טיפים כלליים לתיירות נעימה יותר בתאילנד – לכם ולתאים כאחד. לקחתי בחשבון גם את האפשרות הביזארית שאתם לא מתכננים טיול לתאילנד. במקרה כזה, תוכלו להשתמש באתר לצורכי פנטזיה או להיעזר במתכונים, בתמונות ובמידע על רכיבי המזון כדי לבשל לעצמכם אוכל תאי בבית.
כל שאלה – בנוגע למתכונים, לחיים בתאילנד ובכלל, תתקבל בברכה (adi.sanook בג'ימייל).
יו, איך עשית לי חשק עם כל התיאורים שלך! איזה בלוג נפלא, בדיוק מה שחיפשתי! צילומים צבעוניים ונפלאים, מתכונים לאוכל מופלא (כל כך מתגעגעת) ובכלל ניחוח עז של תאילנד שמביא לי געגוע קשה!!!
הי עדידי, סוף סוף נכנסתי לסאנוק… אחלה צילומים, ממש מגרים. אשמח לחוויה מתקנת לאוכל תאילנדי. נתראה בקרוב, המספריים מחכות… וד"ש לדוד.
רק רציתי לומר כל הכבוד!!!
תאילנד ארץ מדהימה עם אנשים מדהימים ואוכל מדהים עוד יותר!!!
מבחינתי את מגשימה חלום בכך שאת שם, ואני מקווה שגם לי תהיה האפשרות לגור בארץ הנפלאה הזאת תקופה
כל הכבוד על אתר מקסים, ואשמח אם תעלי כמה שיותר פוסטים 🙂
היי עדי , קניתי את ספר אתמול ואני מאוד נהנה לבהות בו ולהזיל ריר.
למרות שזו קצת התעללות , במיוחד אחרי שגרתי שנה בתאילנד והגעגועים עולים
שוב עם כל קאנום ומוקפץ.
בכלל למדתי עיסוי תאילנדי, אבל המטרה לטעום מכל המאכלים בשוק הייתה
משותפת לנו. טוב נו, אני מתכננן נסיעה שוב שנה הבאה ואתחיל להשלים חסרים.
מאחל לך המון הצלחה, וחיים מאושרים ותאבון
אייל
אייל – תודה, אני מקווה שגם תקרא את הספר 🙂
תודה, כיף לקרוא את הבלוג שלך