יוני 20 2014

בתפריט הערב: מים מרוכזים ובלוג-קארי כתבות

מדור: כתבות

לפני כמה חודשים קיבלתי לידי תפריט של מסעדה מקומית, שתורגם לאנגלית בעזרת שירות התרגום של גוגל. בעל המסעדה ביקש מידידה גרמנייה לתקן את הטעויות אחרי שראה אי אילו תיירים נקרעים מצחוק בעמודים מסוימים של התפריט.

הנה כמה דוגמאות נבחרות:

Spicy mixed concentrated water

Spicy mixed concentrated water

הידידה הגרמנייה אמנם דוברת תאית מושלמת, אבל היתה לה בעיה במציאת השמות המתאימים למנות באנגלית, לכן ביקשה את עזרתי. התחלנו עם הטעויות הקשות ביותר, אבל ככל שנברנו גילינו עוד ועוד טעויות, ובסופו של דבר מצאנו את עצמנו מקלידות את התפריט כולו (כמובן שהוא הועבר אלינו בנייר ולא בקובץ) ומתקנות כל מה שאפשר.

Akena fried salt. צ"ל עוף מוקפץ במלח

Akena fried salt. צ"ל עוף מוקפץ במלח

הביצועים של גוגל טרנסלייט בתרגום מתאית לאנגלית הם בעייתים מאוד. להבדיל מהמשתמשים דוברי העברית, למשל, לא רבים מדוברי השפה התאית טרחו לתקן את מערכת התרגום כשהיא טועה וללמד אותה דרך ארץ. כשזה משולב בטכנולוגיית קופי-פייסט מרושלת, מקבלים תוצאות כאלה:

All comments fried oyster

All comments fried oyster

המסעדה שביקשה את התיקונים היא מוסד גדול ומוכר בנונג קאי. מנגנים שם מוזיקה איסאנית כמעט מדי ערב, מחירי הבירה נוחים ויש להם מותג של בירה צ'אנג שגרמנים אוהבים במיוחד. התפריט מתפרש על תשעה עמודים צפופים וכולל מנות ייחודיות כמו בשר תנין, חזיר בר, ביצי צפרדעים ומרק רגלי תרנגולות. האוכל עשוי בסגנון איסאני – לא מתוק ולא מתחנף לחך התיירים, אפילו לא אלה ממרכז תאילנד.

Blog curry with shrimp, register with the forum

Blog curry with shrimp, register with the forum

במהלך התרגום נדרשנו לקצת תחקיר, שבמהלכו גילינו, למשל, שיש סוג מיוחד של בקר שנמכר בתאילנד תחת השם פוניאנגקאם (Ponyangkham), הנחשב למשובח מאוד. זה גילוי בעל משמעות, כי הבקר בתאילנד הוא בדרך כלל על הפנים, קשה ורזה מדי. כאן מגישים אותו בכמה דרכים: על האש, בסלט (יאם) ובסגנון נאם טוק (צלוי, פרוס ומתובל בצ'ילי, ליים, רוטב דגים ועשבי תיבול).

It's beef ponyangkham

It's beef ponyangkham

מנה נוספת שלא הכרתי היתה קארי שנקרא "דג'אנגו" – ידידתי המתגוררת בנונג קאי כ-20 שנה נשבעה שזה סוג מוכר אבל אני לא שמעתי עליו מימי (בסה”כ אין כל כך הרבה סוגים של קארי בתאילנד, ואחרי תשע שנות חפירה בנושא הייתי מצפה מעצמי להכיר את הדג'אנגו הזה). חפירה ברשת גילתה שזו מנה ייחודית לנונג קאי – בשר חזיר מוקפץ עם בזיליקום מתוק (Horapa), פרוסות דקיקות של למון גראס, צ'ילי ושום. לא מצאנו אף אזכור של המנה הזאת בספרי בישול תאיים או באתרים הפופולריים.

השבוע הזדמנה לנו סוף סוף ארוחה ראשונה במקום, וכמובן שבתור סיפתח הזמנו את הבקר ואת הדג'אנגו.

בקר פוניאנגקאם צלוי

הבקר היה מצוין כמובטח, רך-רך ועם טעם מעודן של גריל. הוא הזכיר לנו מנת בקר שאכלנו בלאוס, שהיתה חתוכה והוגשה באופן דומה, אבל לא היתה צלויה אלא אפויה. האקזוטיקה הגיעה דווקא עם הרוטב, שהכיל, כך התברר לי אחרי ניסיון לגלות מה זה הטעם החדש והמוזר הזה, משהו שנקרא קי-און. מדובר במזון מעוכל בשלב שבו הוא עושה את דרכו לעבר היציאה האחורית, ובמלים אחרות – כמעט קקי (קי און – קקי צעיר). למות על ההומור של האיסאנים. בעיני זה היה אכיל לגמרי – אני אוהבת טעמים מרירים והפעם הם לא היו מוגזמים בכלל – אבל שאר יושבי השולחן לא חלקו את תחושותי. מאוחר יותר מצאתי מתכונים שכוללים את המרכיב הסודי הזה, אם כי גם כאן גוגל טרנסלייט לא עושה חסד עם המשתמשים.

גם הדג'אנגו המוקפץ היה מעולה, וזה העיתוי לציין שלאות תודה על השקעתי בתרגום הוזמנתי על ידי בעל המקום לשיעור בישול, שבו ילמדו אותי מה שאבחר ללמוד – והדג'אנגו יהיה כנראה הראשון ברשימה.

דג'נאגו מוקפץ. פשוט וטעים

הזמנו גם מנת פטריות מעורבות מוקפצות – ליד נונג קאי יש חוות פטריות גדולה שמספקת את הסוגים האופנתיים שיובאו בשנים האחרונות מיפן. קיבלנו מיקס של אנוקי (דקיקות וארוכות),  יאנאגי (חומות ולבנות), וכמה סוגים מקומיים, כמו אוזן עכבר חומה ופטריות קש.

פטריות מוקפצות עם הרבה רוטב

המנה הפחות טעימה לנו היתה סלט שרימפס נא ולמון גראס, שהכילה הרבה משחת צ'ילי, משחת שרימפס, שרימפס מיובשים וצ'ילי יבש מטוגן. הלמון גראס היה חתוך קצת עבה מדי ולכן התקשינו לאכול אותו – כדי שיהיה אכיל הוא צריך להיחתך דק כמו נייר. אכלנו רק את השרימפס הנאים, שהיו טריים וטעימים, ואת הבוטנים שפוזרו למעלה, והשארנו את השאר. למען ההגינות צריך לציין שזה מאכל קלאסי לליווי משקאות אלכוהוליים (כשאתה שתוי זה פחות נורא להיחתך מלמון גראס), ומאחר שאנחנו לא שתיינים כאלה גדולים הוא קצת התבזבז עלינו.

שרימפס נאים עם למון גראס

פוסטים קשורים

6 תגובות

6 תגובות לפוסט “בתפריט הערב: מים מרוכזים ובלוג-קארי”

  1. טליה בתאריך 20 יונ 2014 בשעה 22:52

    'צמעי, לאכול קקי וגם לשלם עבורו זה קצת מוגזם בעיני…פוסט מעניין מלא צחוקים. אהבתי.

  2. Galia Davis בתאריך 23 יונ 2014 בשעה 6:25

    Hi there , I live in Florida and in my back years I grow my own chillis, Tai basil , papayas, and I have access to Asian markets, what can I make on a vegeterian style , simple receipes, I love curry and hot spicy food , any suggestions , thanks galia

  3. עדי בתאריך 27 יונ 2014 בשעה 19:43

    גליה – יש כמה מתכונים תחת התג צמחוני. למשל ממרח דלעת. אני מקווה להוסיף בקרוב כמה מתכונים מהסדנאות הטבעוניות שהעברתי בישראל.

  4. zeev בתאריך 30 יונ 2014 בשעה 8:54

    היי
    שאלה שלא קשורה רק לפוסט הזה:
    שמנים צמחיים תעשייתיים (קנולה, תירס, סויה וכדומה) קיימים רק כמאה שנה.
    מה היה השמן המסורתי במטבח התאי?

    תודה

  5. סיון בתאריך 01 יול 2014 בשעה 11:13

    "מדובר במזון מעוכל בשלב שבו הוא עושה את דרכו לעבר היציאה האחורית"
    כלומר?.. מזון שעוכל על ידי מי? איזה מזון? רק בריאות!

  6. עדי בתאריך 02 יול 2014 בשעה 17:29

    ניסיתי להיות עדינה איתכם אבל אני רואה שזה לא הולך. קי און הוא מזון שהחיה אכלה ועיכלה לפני שנשחטה, והוא נמצא במצב שאפשר לקרוא לו "טרום קקי" ועושה את דרכו במעיים לכיוון פי הטבעת. מה שכן, אני לא יודעת אם הקי און שהיה ברוטב נלקח מפרה או מחזיר. צריכה לברר עם השף.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות